מראה של נוף בטבע  נותן תחושה של עצמה, מרחב וריחוף על פני יצירת מופת שכל הפרטים בה משלימים זה את זה  בהרמוניה ויזואלית אין סופית. הנפש לא מוצאת שובע מהמראה המגוון בזויות קרינה שונות במהלך היממה. השפעת הנוף הרוגע על השלווה הפנימית היא מידית ומביאה להתעלות הנפש אל גבהים לא מוכרים בערים צפופות רועשות ועשנות. עצמת האינטראקציה של האדם עם נופי הטבע הולכת ומתגברת ככל שצוללים אל מעמקי הפרטים המרכיבים את השלם שבו משולבים החי, הצומח והדומם.   

אם ממקדים את המבט במדרון של הר שכולו מכוסי ביער צפוף של אלון מצוי ולרגליו זורם נחל הבולט בפריחת הרדופים, צמחי קנה, שיחי פטל סבוכים ועצי ערבה ענפים, אז אפשר להתחיל להבחין במרכיבי יצירת המופת. ממול למדרון האלונים מתנשא מדרון נגדי שבו הצמחייה דלילה עם אחוז כיסוי נמוך. במרחב המורד של ההר, שולטים חרובים בודדים בליווי שיחים פזורים של אלת המסטיק וקרחות מסולעות בחורש. המדרון האחד פונה לצפון (מפנה צפוני) וכולו מכוסה בצמחים והמפנה הדרומי מכוסה רק בחלקו. שני המפנים מקבלים כמות גשמים זהה, אולם קרינת השמש מרוכזת יותר במפנה הדרומי, שם הטמפרטורה גבוהה, המים מתאדים בקצב מהיר, והצמחייה דלילה יחסית.  

במבט חודרני יותר, בעזרת משקפת, אפשר לראות  פשושים מנתרים בסבך, בין ענפי הלבנה הרפואי וענפי אלון התבור. הם הסתגלו לתעופה בתוך צמחי החורש מבלי לפגוע בנוצות כנפיהם. על גבעה סמוכה רואים גיאופיטים פורחים במרחבים הפתוחים שבין העצים ביער. הרקפות בולטות, אולם גם נרקיס, נץ החלב, נורית ועירית מצאו את מקומם בשטח. בעמק הקטן בולטת פריחת הכלניות על מגוון צבעיהן, כאילו אמן שטיחים עיצב וארג מרבדים בכל הצורות הגיאומטריות. חלקות קטנות חרושות לפי קווי גובה, מבליטות את הצבע האדום של אדמת טרה רוסה. חלקות אחרות בולטות בצבע הצהוב של השלף שלאחר הקציר וחלקות גדולות יותר במישורי העמק בולטות בצבע הירוק של גידולי שלחין למיניהם.  

בשדה הפתוח נראים  עפרונים מלקטים זרעים, ממריאים, עפים ונוחתים בלי הרף. גם להקת עורבים מפגינה נוכחות מעל צמרות העצים ובמעוף ראוותני כבד. קולם אינו משתלב בדיוק בהרמוניה הווקלית של יתר ציפורי השיר המזמרות בחן. בוסתן עם טרסות הנשקף מעל אחת הגבעות מזכיר את תיאורי הטבע בשיר השירים : "אל גינת אגוז ירדתי" , פרדס רימונים , התאנה חנטה פגיה, וערוגות הבושם. על טרסות הבוסתן, גדלים עצי פרי, צמחי מקשה , צמחי גן ירק, צמחי תבלין והגפנים משתרגים על קירות האבן של כל הבוסתן. זוהי שיטת גידול חקלאית עתיקת יומין, שסיפקה את כל צורכי המשפחה בפרות, ירקות תבלינים צמחי בושם ומרפא. גיוון הגידולים בבוסתן מנע פגיעות גדולות בכלל הצמחים ובתנובת השדה. לכן לא היה צורך להלחם במחלות ובמזיקים התוקפים היום כל צמחי הגן המטע והכרם.  

מהמצפור הגבוה אפשר לראות ולדמיין מראה של כפר תנ"כי שממנו יורדים אנשים אל המעיין ואל הבאר כדי לשאוב מים אל כדי החרס שבידיהם. מרחוק נראית אמת מים הבנויה על צלע גבעה באורך של מאות מטרים. בתעלה הפתוחה זרמו מים בגרביטציה בגלל השיפוע הקל מהמעיין עד לטחנת קמח עתיקה. אנשים באו ממרחקים עם שקי חיטה ושעורה עמוסים על גבי גמלים וחמורים ונשארו ללון בחאן שבטחנה עד שהגיע תורם לטחון את תבואתם. הדמיון מעלה חזיונות היסטוריים חיים לנגד עינינו, ואנו רואים דמויות חיות של אנשים מהעבר צועדים בשבילים המובילים אל טחנת הקמח שקמה פתאום לתחייה. אנשים פורקים חיטה ומעמיסים קמח על בהמותיהם בטחנה, שיירות מתקרבות ושיירות עוזבות, הכול צבעוני וחי, הקולות מוכרים ושפת העבר מובנת גם היום.

 מעבר לגבעה על משטח כמעט מישורי נמצא בית בד עתיק שבו עדיין מונח גלגל אבן ענק ששימש לריסוק הזיתים וסמוך לו חפורה ברכה קטנה בסלע הקשה לאיסוף השמן. בקרבת מקום נמצא משטח חצוב בסלע לדריכת ענבים בגת, ולידו בולטים שרידי מחצבה עתיקה שממנה חצבו אבנים לבניית בתי הכפר שעל ראש הגבעה. השקט שמסביב לא מעיד בהכרח על חיי שלווה של התושבים הקדומים שחיו כאן.  אפשר לחוש את הקשיים שהיו להם במציאת מים בשנות בצורת, בהתגוננות מתמדת מפני פולשים זרים, בחוסר אונים נגד מחלות שתקפו אותם, בתחושת רעב ממושכת בשנות בצורת, ובמגפות  שהביאו כליה על אוכלוסיות שלמות שחיו במקומות הנראים לנו היום פסטורליים למדי.  

כשאנו עומדים בין שרידי היישובים העתיקים יש לנו תחושה של המשכיות הדורות והערכה על מעשיהם, עמלם, והישרדותם בתנאים הקשים שבהם חיו. זה גם מעורר התפעלות מההישגים שאליהם הגיע האדם בדורנו בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, החלל, התקשורת והאמנויות. כל אלה הביאו להעלאת איכות חייו של האדם המודרני. אפשר למדוד, לשקול, להשוות, לצפות ולעקוב אחר השינויים העונתיים, ואפשר לזהות תופעות טבע למיניהן. אולם בלי לחוש את מקצב החיים בטבע  ובלי לנצל את כל החושים שיש לנו כדי לחוות את החיבור אל הטבע המשתנה חליפות, לא נהיה מחוברים אליו באמת. בלי לדמיין איך האנשים חיו בעבר על תל עתיק החולש על אם הדרך ובלי להתפעם מחדש מהשינויים שחלים בטבע בכל עונה, לא נהיה מחוברים באמת. אם לא נחוש קשר חווייתי עמוק לסביבת ילדותנו, ואהבה לנופי הטבע בסביבת מגורנו, ההפסד הוא שלנו.  

לכן חשוב להשתלב בטבע עם מבט של חוקר ועם דמיון של ילד. צריך לדעת לנתח את תופעות הטבע ואת נופיו המגוונים, ולהשתלב רגשית בתוכם תוך שילוב הדמיון, הרגש והתבונה המעצימים את החוויה. אלה המתלהבים מתופעת טבע הנגלית לעיניהם, מתפעמים מעוצמת יופייה ויש להם רצון וסקרנות טבעית לדעת את פשרה ולחקור אותה. אלה הם בדרך כלל אנשים בעלי מעוף ודמיון, המגיעים לתגליות הגדולות.