שנת בצורת נחשבת לשנה שבה יורדים פחות משקעים מהממוצע הרב שנתי, בכל אזורי הארץ. המטאורולוגים מתייחסים לבצורת בהקשר לכמות המשקעים הממוצעת (הרב שנתית) היורדת בעונת הגשמים. החקלאים מתייחסים להשפעת מיעוט הגשמים היורדים בחורף, על גידולי הבעל, התלויים בגשם לגדילתם. הידרולוגים משווים את מפלס מי התהום ומפלס מי הכנרת משנה לשנה ועל פי זה מוגדרת שנת בצורת.  

חוקרי הטבע והסביבה, מתייחסים להשפעת הבצורת על גדילת צמחי בר חד שנתיים באזורים השונים, על הארוזיה של הקרקע שאין בה צמחייה ועל ריבוי השרפות ביערות בשנים שחונות. הם גם מתייחסים להתפתחות אצות רעילות המורידות את איכות המים במאגרים הפתוחים שמפלסם ירד. בגליל העליון למשל, יורדים למעלה מ 700 מ"מ גשם (בממוצע רב שנתי), ב 30 עד 35 ימים. באזורים הממוזגים (באירופה) לעומת זאת, מתחלקת אותה כמות גשמים לאורך רוב ימות השנה. אם תהיה שם עצירת גשמים במשך חודש ימים, היא תגרום לנבילת העשב החד שנתי והדשאים וזאת עבורם בצורת. בשנת בצורת מטאורולוגית, יורדים בארץ רק 70% (או פחות) מהגשמים של הממוצע הרב שנתי. לעומת זאת בבצורת חקלאית, יכולים לרדת מספיק משקעים, אולם אם הגשם אינו יורד בעיתו וחלוקתו אינה עונה על דרישות גידולי התבואה,  היבולים יהיו נמוכים.

לגידול החיטה למשל דרושים לפחות 250 עד 300 מ"מ גשם, ואם ירדו רק 200 מ"מ תהיה תנובת הגרעינים זעומה (השעורה מסתפקת בפחות מים מחיטה). אם תרד כל כמות הגשמים בראשית העונה, בזמן גדילת הנבטים ואחר כך תהיה עצירת גשמים, אז שיבולי האביב תהיינה שדופות וריקות מזרעים. לעתים יבש עד סוף דצמבר והנבטים  אינם גדלים, וגם אם תושלם בחודשים הבאים כל כמות  הגשמים, גבעולי הדגן יהיו נמוכים ותנובת הגרעינים תהיה מועטה.

מוסכם שהמועדים ואחוזי המשקעים הנחשבים לגשמי ברכה, יהיו כאלה: במישור החוף אמורים לרדת בסתיו 23% מהגשמים, בחורף 62%  ובאביב 15% . באזור ההרים אמורים לרדת בסתיו 15% מהגשמים, בחורף 62%  ובאביב יורדים 23% מגשמי העונה. כל שינוי קיצוני מהממוצעים האלה בעונתם, יביא לבצורת חקלאית. כאשר יורדים מעט משקעים, זה משפיע גם תנובת עצי הפרי הגדלים בעל. גידולים חקלאיים אחרים הסובלים מבצורת הם "גידולי הקיץ" הגדלים בעל באביב ובקיץ ומנצלים לגידולם רק את מי הגשמים שסופגת האדמה בחורף. בין הגידולים האלה נמנים גידולי מיקשה, תירס, חמניות ועוד. בצורת עם מעט משקעים, משפיעה גם על מאגרי המים באקוויפר החוף ובאקוויפר ההר שאינם מתמלאים.

הגורם המידי לאוויר היבש ולעצירת הגשמים, הוא שקיעת אוויר המביא לרמה ברומטרית (בעלת לחץ אטמוספרי גבוה) שאינה מאפשרת התפתחות עננים ומתאפיינת במזג אוויר יציב. מצב זה קיים כמעט באופן קבוע במדבריות שמסביב לכדור הארץ, זה קיים באופן חלקי באזורים הסובטרופיים ובאזורנו זה המצב לאורך כל עונת הקיץ. יש כנראה מחזוריות רב שנתית להתיישבות רמה ברומטרית מתמשכת באזורנו בעונת הסתיו והחורף, הגורמת לעצירת גשמים ולשנות בצורת.