בזים רצויים בסביבתנו \ אהוד קלפון |
הבז המצוי (Falco tinnunculus ) נפוץ בארץ ונראה דואה מול הרוח ומרחף באותה נקודה באוויר. הוא רואה מרחוק ומאתר בעיניו החדות כל דבר שזז על הקרקע או באוויר. לעתים הוא משנה עמדת תצפית, עולה לגובה או יורד נמוך מעל לקרקע וממשיך לרחף באותה הנקודה עד שהוא מגלה טרף ומיד צולל ולוכד אותו בטפריו. הוא ניזון ממכרסמים, ציפורים, זוחלים וחרקים. הוא שייך לסדרת עופות "דורסי יום". הזכר שוקל 160 גרם, הנקבה שוקלת 190 גרם והם נשארים ביחד במהלך תקופת הרבייה וגידול הצאצאים. הנקבה מטילה כחמש ביצים ושניהם משתפים פעולה בדגירה ובהאכלת הגוזלים עד שהם עפים ועומדים ברשות עצמם. לבז המצוי יש כנפיים מחודדות, הוא יציב בארץ ונפוץ באסיה באפריקה ובחלקים של אירופה. הוא חי מעל לשטחים פתוחים ומקנן באביב על עצים על בניינים ועל צוקים. הבזים רצויים בסביבת המגורים שלנו, כי הם מאזנים את אוכלוסיית המכרסמים, שלא יתרבו ויהפכו למטרד. חשוב גם שיהיו בסביבה דורסי לילה כגון תנשמות וינשופים, שילכדו את הפעילים בלילה. בחודש מרץ מגיעים אלנו מאפריקה עופות דורסים אחרים כגון חיוויאים, רחמים וגם בזים אדומים ( Falco naumanni ) המקננים בארץ במהלך האביב והקיץ ושבים לאפריקה בסתיו. אומנם אנו רואים מאות זוגות בזים אדומים בכל שנה בארץ, אולם הם הולכים ומתמעטים בגלל סיבות הקשורות באדם וגם בגלל המקומות העירוניים שבהם הם מקננים. הבז האדום קטן ובהיר יותר מהבז המצוי, הוא מאוד חברתי ובונה את הקן לעתים בלהקה גדולה על אותו העץ. הזכרים נודדים לכאן ראשונים על מנת למצוא מקום מתאים לבניית הקן והנקבות מגיעות הישר לזמן החיזור, הרבייה והטלת ביצים בקן מוכן. מי שמעוניין לנסות ל"הזמין" בזים לסביבת מגוריו, שיבנה קן מתיבת עץ עם פתח בצד ויציב אותה במקום גבוה ומבודד שאין בו הפרעות. אין צורך להאכיל את הבזים, הם מוצאים מזון למחייתם בשדות הפתוחים וגם תופסים ציפורים וחרקים באוויר. הבז האדום נפוץ בכל ארצות הים התיכון, באפריקה ובאסיה. שטח המחייה של הבזים הולך ומצטמצם ויש להם גם תחרות עם העורבים המתרבים באותם אזורי מחייה. בנוסף לכך יש אנשים שצדים חוגלות וארנבות וזה מצמצם עוד יותר את מזון הטרף של הבזים. במאה התשע עשרה, הגיעו חוקרים, צליינים ומטיילים רבים לארץ הקודש והשאירו רשימות ועדויות על עופות דורסים רבים שראו בגליל בגולן ובמקומות אחרים בארץ. החשוב מביניהם היה הזואולוג הבריטי טריסטראם (1863 ) שעל שמו נקראת הציפור "טרסטראמית" שאותה הוא גילה בסביבת עין גדי, מצדה וים המלח. הציפור חיה באופן קבוע רק שם, ולכן מומלץ לנסוע לראותה בסביבתה.
|
לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן
מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע