יש חודשים ועונות בשנה, שהטבע מקשט את עצמו במשטחי פריחה צבעוניים מרהיבים ויש עונות שהפרחים בהן מועטים ביותר.  אולם אין יום בשנה באזורי צפון הארץ, שלא יימצא צמח קטן פורח, גם בימי הקיץ הלוהטים. לצמחי הגיאופיטים יש מאגרי מזון בתוך הבצלים והפקעות, או בתוך שורשים מעובים. המזון הרב שבתוכם, נוצר בעזרת העלים הירוקים של השנה שעברה, בתהליך הפוטוסינתזה.  

בשלהי הקיץ החם והיבש, פרחה חבצלת החוף בחולות חוף הים ופרחו חצבים על תלים עתיקים ועל גבעות כמעט בכל מקום. כאשר ירדו גשמי היורה בחשוון, בקעו מהאדמה, סתוונית היורה, בן חצב סתווני, כדן מצוי ובמקומות מסוימים בארץ פרחו גם חלמוניות ענקיות בצבע צהוב. בזמן זה של אמצע כסליו (05 ) שולטים החום והיובש בכל הארץ בגלל עצירת הגשמים. למרות היובש, אפשר לראות עלים של רקפות, הנישאים על פטוטרות ארוכות, שיצאו לפני הפרחים. לעלים דמויי הלב יש כתמים לבנים על החלק העליון וצבע סגול בחלק התחתון. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים היוצאים מהפקעת ומתכופפים בחלקם העליון. הפרחים נוטים כלפי מטה, כדי להגן על אברי הרבייה שלהם שלא יתקלקלו בגשם.

הרקפת שייכת למשפחת הרקפתיים, יש לה פקעת רב שנתית באדמה המתמלאת במזון בעונת הפעילות, עד שהעלים הירוקים נובלים. הפקעת היא גבעול רב שנתי אוגר מזון, שבחלקה התחתון מתפתחים שורשים ומחלקה העליון יוצאים עלים ופרחים. בעולם נפוצים כעשרים מיני רקפות ובארץ יש רק שני מינים. הרקפת המצויה (Cyclamen persicum) נפוצה באזורים לחים וקרירים בצפון הארץ, על גבעות מסולעות, בצל עצי היער והחורש. הרקפת היוונית היא המין השני הפחות נפוץ בארץ. הרקפות פורחות  מדצמבר עד מרץ, וגדלות במרבדים גדולים בגבעת הרקפות שברמת מנשה (ליד קיבוץ גלעד), ברמת הנדיב דרומית לזיכרון יעקוב, בכרמל, בתבור, ביער בית קשת, בגליל, בגולן ובמקומות רבים אחרים.  

מי שאוהב ריח מרוכז של נרקיסים טבעיים ואת מראה פרחיהם הלבנים המעוטרים בצהוב, שיגיע לתל אנפה שליד שמורת החולה, או לשמורת הטבע נוב שבדרום רמת הגולן, בדצמבר וינואר. אפשר ללכת בשמורת נוב בשביל טבעתי באורך של ק"מ אחד ולצעוד קרוב מאוד לנרקיסים הפורחים. יש שם כרכומים, סתווניות, ומאוחר יותר גם אירוס הביצות. קרוב לאזורנו, אפשר לראות נרקיסים פורחים בכרמל (ביער קרן כרמל -  מוחרקה) ובשדות קיבוץ יגור, שאליהם העבירו בצלי נרקיסים ממקומות שונים כדי להצילם.

הנרקיס המצויNarcissus tazetta) ) הוא גיאופיט בעל בצל רב שנתי השייך למשפחת הנרקיסיים. מבסיס הנרקיס יוצאים עלים ארוכים בצורת שושנת עלים. על כל גבעול באורך של 40 ס"מ, יוצאים בממוצע שישה פרחים, הבולטים מרחוק בצבעי לבן וצהוב. לפרח הנרקיס יש שישה עלי כותרת לבנים, ומסביב לפתח צינור הכותרת, יש כתר זהוב קעור. הצוף המפיץ את הריח המיוחד של הנרקיס, מופרש בתוך צינור הכותרת ותפקידו למשוך חרקים להאבקתו. הנרקיס  היה נפוץ בכל הארץ, אולם בגלל שנקטף בכמויות גדולות הוא שרד רק במקומות מעטים.  

מחודש ינואר אפשר לראות ביער אלונים מרבדי כלניות בצבעים שונים ( אדום, לבן, סגול) משובצים בפרחים חד שנתיים, היוצרים מארג יפה של גן פורח בטבע. כלנית מצויה Anemone coronaria) ) היא גיאופיט עם פקעת רב שנתית ממשפחת הנוריתיים, הפורחת מינואר עד מרץ. אפשר לראות מרבדי כלניות גדולים בחורשת האיקליפטוס, הנמצאת ליד מנחת המטוסים "מגידו", סמוך לכביש הסרגל בעמק יזרעאל. בחודשים אלה של השנה, אפשר לצאת אל הטבע וליהנות מרצף הפריחה הנמשכת מדצמבר עד אפריל.  בארצנו הקטנה גדלים למעלה מ 2500 מינים של צמחי בר, שרובם אינם יוצרים מרבדים או בולטים בצבעי פריחתם. אם נטיב להכיר רבים מהם, הנפוצים בכל מקום, אולם נחבאים אל הכלים בצניעותם, שאפשר ליהנות ממחזור חייהם בכל עונות השנה.