המסע לשבתאי ( (Saturn\ אהוד קלפון

בימים אלה של ראשית יולי 2004 היגיעה החללית האמריקאית קאסיני לכוכב הלכת הענק שבתאי, לאחר שעברה קרוב למיליארד וחצי ק"מ בשש שנים. היא עברה בהצלחה את טבעות האבק והגזים המקיפים את שבתאי ונכנסה למסלול היקפי מסביבו. לשבתאי יש 31 ירחים המסתובבים סביבו והגדול מביניהם נקרא טיטן שעליו תנחת ספינת חלל קטנה שתשתחרר מקאסיני בינואר 2005. המסה של שבתאי גדולה פי 95 מהמסה של כדור הארץ, אולם הוא מסתובב יותר מהר ומשלים סיבוב שלם סביב צירו רק בעשר שעות ורבע. שבתאי עשוי כולו גזים ( מימן 95% , הליום 7% וכן אמוניה ומיתן), לכן אי אפשר להנחית עליו חללית כמו על הירח או על מאדים. לעומתו, לירח הגדול (בשם טיטן), המסתובב מסביבו, יש מעטפת מוצקה ועליו תנחת חללית מחקר בעוד חצי שנה. קוטרו של שבתאי 120,000 ק"מ והטמפרטורה שלו 140- מעלות צלזיוס בהשוואה לכוכב ארץ שקוטרו רק 12700 ק"מ (אותו קוטר של נוגה). במערכת השמש יש תשעה כוכבי לכת המקיפים את השמש במרחקים שונים ולכן הקרובים חמים מאוד והרחוקים קרים מאוד. בעבר בחרו לתת לכוכבי הלכת שמות הלקוחים מהמיתולוגיה היוונית והרומית וכך זה נשאר עד היום.

הכוכב הכי קרוב לשמש נקרא "כוכב חמה" הנקרא מרקורי, על שם אל המסחר הרומי, המקביל להרמס אל השליחויות היווני.

הכוכב השני המרוחק יותר מהשמש הוא נוגה "כוכב השחר" הנקרא ונוס על שם אלילת היופי הרומית המקבילה לאפרודיטה היוונית. נוגה נראה בהיר ובולט מעל אופק מערב כשעה לאחר שקיעת השמש וכשעה לפני זריחתה (ומכאן השם כוכב השחר).

כוכב הלכת השלישי הוא "ארץ" ובו יש אטמוספרה, מים ואקלים אופטימאלי המאפשרים קיום של אורגניזמים חיים (דבר שעוד לא התגלה בשום כוכב אחר).

הכוכב הרביעי הוא מאדים הנקרא מארס על שם אל המלחמה הרומי והוא בולט בשמיים בצבעו האדמדם. האמריקאים הנחיתו רכב מחקר על מאדים שצילם נופים וסלעים ושלח אינפורמציה רבת חשיבות על תנאי האקלים והגיאולוגיה של מארס.

הכוכב החמישי הוא "צדק" הנקרא יופיטר על שם אבי האלים הרומי, המקביל לזאוס אבי האלים היווני. צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש והמסה שלו גדולה פי 318 מכדור הארץ. אפשר לראותו בקלות בעין רגילה בלילה חשוך, כי הוא מואר מאוד ובולט בסביבתו בין יתר הכוכבים.

הכוכב השישי הוא "שבתאי" הנקרא סטורן על שם אל החקלאות במיתולוגיה הרומית, והוא מוכר וייחודי בגלל הטבעות שמסביבו. הכוכב השביעי נקרא אורנוס על שם אל השמים היווני, הכוכב השמיני נקרא נפטון על שם אל הים הרומי המקביל לפוסדון היווני והכוכב התשיעי הוא פלוטו אל השאול הרומי המקביל לאל האדס היווני.

לאחרונה גילו כוכב לכת עשירי בשם סדנה (Sedna) הנמצא מעבר למסלולו של פלוטו, והוא נקרא על שם אלילת הים מהמיתולוגיה האינואית שבצפון הקר. הוחלט לתת לכוכב החדש שם של אלילה מהים הארקטי הקפוא, כי הטמפרטורה בפלוטו וסדנה היא בסביבות 230 – מעלות צלזיוס ( מרחקם מהשמש היא כמעט שישה מיליארד ק"מ, לשם השוואה כוכב ארץ רחוק מהשמש רק 150 מיליון ק"מ). קוטרו של סדנה הוא 1200 ק"מ והוא מחצית מקוטרו של פלוטו שהוא כוכב הלכת הקטן ביותר. אולם יש עדיין ויכוח בקשר למהותו של סדנה ולאחרונה גם לגבי פלוטו, האם הם יכולים להיחשב לפלנטות (כוכבי לכת במערכת השמש).

ומה עם השמש שלנו? השמש נחשבת ל"כוכב שבת" שבה יש אנרגיה עצמית של חום ואור הנובעים מהתלכדות אטומי מימן (כמו בפצצת מימן). היא מכילה מסה של 98% מכלל מערכת השמש וכל תשעת כוכבי הלכת ביחד מכילים מסה של 2% בלבד. אין לכוכבי הלכת אנרגיית אור עצמית והם מאירים בשמים כי הם מחזירים את האור המגיע אליהם מהשמש. השמש מורכבת מ90% מימן 8% הליום 2% מתכות כבדות וקוטרה 1.4 מיליון ק"מ. שאלו פעם מדען כמה כוכבים יש בשמים? הוא השיב שקיימים ביקום מיליארד גלקסיות, ובכל גלקסיה יש מאה מיליארד כוכבים. כל הכוכבים שאנחנו רואים בעין רגילה שייכים לגלקסיה "שביל החלב" שבה נמצאת מערכת השמש שלנו, והגלקסיה הקרובה ביותר לשלנו נקראת "אנדרומדה" המרוחקת מאיתנו 230 מיליון שנות אור.

כדי להעריך את המרחקים העצומים שבין הכוכבים בחלל, תנסו לחשב כמה קילומטרים יש בשנת אור אחת כאשר אנו יודעים שמהירות האור היא 300 אלף ק"מ בשנייה.

[למאמרים נוספים]