בעלי חיים וצמחים "פיתחו" במהלך האבולוציה דרכי הסוואה והטעיה שונים כדי לשרוד. הצמחים אינם ניידים והם זקוקים לעזרת החרקים (או הרוח) להעברת אבקתם לפרחים אחרים מאותו המין, כדי שתתבצע הפריה וייווצרו פרות וזרעים.

הסחלבים למשל מונים 35 מינים ורק שניים מהם נותנים צוף כגמול לחרקים מאביקים. כל היתר מושכים את החרקים בדרכים שונות, מבלי לתת שום תמורה והחרקים ממשיכים לבקרם. ל"סחלב המצויר" אין צוף והוא מתחזה לזמזומית מצויה העשירה בצוף פרחים. הסחלב מצליח למשוך חרקים המאביקים את פרחיו מזה אלפי שנים ללא תמורה. סחלב החורש נראה בצבעיו כמו הלוטם המרוני העשיר באבקת פרחים ובכך הוא מטעה את החרקים המבקרים בפרחיו ואינם מוצאים את מבוקשם. הצמח הנקרא דבורנית הדבורה, נושא פרחים המושכים זכרים של דבורי בר, על ידי הציור של דבורה שעל עלי הכותרת שלו. הפרח מטעה את הדבורים הזכרים המאביקים את פרחיו, מבלי לקבל תמורה. בזמן שהייתו של הזכר בפרח הדבורנית, נדבקים לראשו שני שקים מלאים אבקה, שאותם הוא מעביר לפרח של דבורנית אחרת.

צמח הכדנית מושך חרקים על ידי הצבע האדום שיש לו בשפת הכד. החרקים הנוחתים עליו נדבקים מיד בנוזל דביק ונופלים לתוך הכד, שם הם מתעכלים ומשמשים לו מזון עשיר בחלבונים. צמח בשם "מלכודת ונוס" סוגר בזיזים ארוכים צהובים על חרק המבקר בו, טורף אותו ומעכל את רקמותיו. העץ הנקרא "חלבלוב הדור" מצויד בעלים צבעוניים בצמרתו המושכים חרקים מרחוק, כי פרחיו אינם בולטים ומרשימים. צמח נוי אחר הנקרא "קליסטמון אדום" נושא תפרחות אדומות הדומות למברשות. הפרח החסכן מכיל אבקנים ארוכים אדומים המושכים באופן ישיר את החרקים המאביקים ללא צורך בעלי כותרת. גם פרחי "בוגונביליה נאה" הם קטנים ולא מרשימים ועלים צבעוניים עושים את הפרסום במקומם.

אצל בעלי חיים, מבחינים בצבעי הסוואה או בשינוי צורה המתאימים לסביבה. למשל צבעי ההסוואה של הזיקית, האילנית הירוקה המתמזגת עם העלים הירוקים ופרפרים ירוקים הנבלעים בסבך החורש הירוק. חרק המקלון נראה כמו ענף דק של עץ  ושממית העצים הנראית כמו קליפה של גזע וקשה לגלותם.

יש בעלי חיים ביערות עם כתמים על העור כמו נמרים, או בעלי חיים בסבך הבמבוק עם פסים כגון טיגריסים. צבע האריות מתמזג עם צבע הסוונה וכך הם יכולים להתקרב אל טרפם. יש צבעי אזהרה אצל סוגי פשפשים, סלמנדרות וצבעי תקשורת כמו אצל טווס, אדום החזה ועוד.

יש בעלי חיים לא מזיקים המפחידים את הטורפים. למשל העיגולים שעל כנפי פרפרים הדומים לעיניים, מפחידים ומרחיקים טורפים. זעמן המטבעות (מטבעון) מחקה בצבעיו את הצפע הארץ ישראלי הארסי ובעלי חיים נזהרים מפניו. זבוב הרחף הלא מזיק מחקה צרעה עוקצנית.

יש בעלי חיים המתנהגים בדרכים מיוחדות על מנת לשרוד. למשל האופוסום העושה את עצמו מת כשמתקרבים אליו ומושית השבע מתהפכת על הגב. ציפורים המטילות ביצים על האדמה בשדה (ללא קן), מרחיקות את הטורפים המתקרבים למקום מההטלה, על ידיד "משחק צליעה" של עוף פצוע. צפרדעים זכרים המשמיעים את קולם בקריאה לנקבות, משתתקים מיד כשמתקרבים אליהם. בגוף תמנון (בשם דיונון) שחי בים, יש שק צבע כמו דיו, המשמש להגנתו בשעת סכנה. כאשר טורפים מתקרבים אליו, הוא לוחץ על השק המשחרר את הצבע הכהה המעכיר את המים ונמלט.