החללית קאסיני המקיפה את כוכב הלכת שבתאי (Saturn ), גילתה סימני מים במצב נוזלי על הירח הנקרא "אינצלאדוס" (Enceladus). זהו ירח קטן המקיף את שבתאי, שקוטרו 500 ק"מ ופניו חלקים ברובם, בגלל הפעילות הוולקאנית המיישרת את מכתשיו. אם מתבוננים בתמונות שצולמו מ"קסיני", מבחינים מיד שהקוטב הדרומי שלו חלק, כי שם יש התפרצויות וולקאניות עם גייזרים והקוטב הצפוני שלו מכוסה מכתשים, כי שם אין פעילות וולקאנית המיישרת אותם. יש עוד 46 ירחים המקיפים את שבתאי, שהקוטר שלהם נע בין 40 ק"מ לבין  5150 ק"מ. בכל הירחים האלה מבחינים במכתשים הרבים המכסים את פניהם.

בעומק של 10 מטרים מתחת לפני השטח של הירח אינצלאדוס (Enceladus), יש מאגרי מים חמים העולים בלחץ חזק בצורה של גייזרים, עד לגובה של 420 ק"מ והופכים מיד לגבישי קרח. הטמפרטורה על פני ירח זה  היא 300 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, כולו מכוסה קרח והאטמוספרה שלו מורכבת מפחמן דו חמצני, מיתן ועננים של אדי מים קפואים. אולם על אף היותו קר מאוד, החום היוצא מהקוטב הדרומי שלו, הוא פי עשרים מהחום המרבי שעל פני כדור הארץ. שבתאי (וירחיו) נמצא במרחק של כמיליארד וחצי ק"מ מהשמש, לכן עוצמת האור המגיעה אליו חלשה והטמפרטורה נמוכה מאוד. לשם השוואה כדור הארץ נמצא במרחק של 150 מיליון ק"מ מהשמש.

במערכת השמש, ידועים עד כה רק ארבעה גופים שבהם התגלתה פעילות וולקאנית: 1. בכדור הארץ  2. בירח אינצלאדוס (Enceladus) המקיף את שבתאי ובו יש סלעים וולקאניים חמים מתחת לפני השטח, המחממים את המים ויוצרים את הגייזרים. 3. בירח הנקרא איו (Io ) המקיף את כוכב הלכת צדק (יופיטר). 4. בירח הנקרא "טריטון" המקיף את כוכב הלכת נפטון.

החללית "קאסיני" נשלחה לחלל בשנת 1997 והגיעה לשבתאי בשנת 2004 במטרה לחקור את הטבעות שמסביבו ואת הירחים המקיפים אותו. למשל הגייזרים של המים החמים הפורצים מבטן האדמה בפארק ילאו- סטון בארה"ב, מגיעים לגובה עד שבעים מטרים. יש חוקרים המאמינים שיכולים להימצא אורגניזמים חיים, המתקיימים בתנאים קיצוניים של מים קרים מתחת לפני הקרקע, בכמה כוכבי לכת וירחיהם. למשל מתחת לשכבה החיצונית הקפואה של כוכב הלכת מארס, יכולים להימצא מים, שבהם אולי יתגלו אורגניזמים חיים. גם בתוך הירח העטוף קרח הנקרא "אירופה", המקיף את כוכב הלכת "צדק" (יופיטר), יכולים להתקיים אורגניזמים חיים.

לשם השוואה, באנטארקטיקה יש אגמים וימים המכוסים שכבת קרח עבה ומתחת לקרח נמצאו אורגניזמים חיים במים הקרובים לנקודת קיפאון. שבתאי הוא השישי במרחקו מהשמש, אחרי כוכב חמה (מרקורי), נוגה (ונוס), ארץ, מאדים (מארס), צדק (יופיטר), שבתאי ( סאטורן) ואחריו נמצאים אורנוס, נפטון ופלוטו. בשנת 1789 חוקר אנגלי בשם ויליאם הרשל גילה את הירח אינצלאדוס שהוא בין הגופים המבריקים ביותר בשמים ובו יש כתמים באורך של 30 ק"מ.

לאחרונה גילו שהטבעת החיצונית של שבתאי נוצרה מהאדים (שקופאים), המתפרצים מזה אלפי שנים, מהקוטב הדרומי של הירח אינצלאדוס. עם יציאת אדי המים מבטן האדמה, הם מיד קופאים והופכים לגבישי קרח היוצרים את הטבעת החיצונית של שבתאי. מסביב לשבתאי יש אלפי טבעות המורכבות מגזים, מחלקיקי אבק, משברי סלעים וגושי קרח גדולים. משערים שמקור הטבעות האלה, הוא משברי ירחים שהתפרקו כתוצאה מהתנגשויות רבות עם מטאוריטים, או שזה החומר המקורי (של גזים ואבק כוכבים) שממנו נוצרה כל מערכת השמש. על פי הנחה זו, החומר שבטבעות לא הספיק להתמצק עם המסה של הכוכב עצמו ונשאר נע מסביבו.