קיימים בטבע בעלי חיים ארסיים המסוגלים להזריק ארס לאחרים (נחש צפע) ובעלי חיים רעילים (שגופם רעיל) שאינם מזריקים את הרעל לאחרים (קרפדה, פרפר הדנאית). בעל החיים הרעיל ביותר בעולם הוא צפרדע צהוב שחי ביערות הגשם בקולומביה שבדרום אמריקה. הרעל מרוכז בבלוטות העור ומי שטורף את הצפרדע מת די מהר, להוציא נחש מסוים שטורף אותו ולא ניזוק. גם הקרפדה שחייה בארץ מכילה שתי בלוטות רעל מאחורי העיניים ואינה טעימה לטורפים. הנחשים הארסיים ביותר בעולם הם ממבה שחורה שחייה באפריקה, טייפן היבשה שנפוץ באוסטרליה, קינג קוברה שהארס שלו יכול להרוג פיל בתוך שלוש שעות, הקוברה ההודית הגורמת לתמותה של 20,000 איש מידי שנה בהודו, נחש הויפרה (צפע) של גבון המקיש מספר פעמים וגורם למוות מהיר ויש עוד. על פי הסיפור מהתקופה הרומית, קליאופטרה בקשה שיביאו לה סל שיש בו תאנים ונחש קוברה. היא רצתה להתאבד ולזכות בחיי נצח לאחר מות אהובה מרקוס אנטוניוס. היא הכניסה את ידה לסל התאנים עם הקוברה ומיד הוכשה למוות. מבין 2700 מיני הנחשים הידועים בעולם 20% הם נחשים ארסיים.

למי יש הקול החזק ביותר בעולם וחי דווקא בים ולא ביבשה. זהו הזכר של הלוויתן הכחול שעוצמת קולו מגיעה ל 188 דציבל. לשם השוואה, עוצמת הרעש של טיל בפעולה הנושא מעבורת לחלל, הוא רק 180 דציבל. הלוויתן מסוגל לשמוע קול ממרחק של 1600 ק"מ שמשמיע זכר מתחת למים. תדירות קולו מאוד נמוכה, לכן גלי הקול מגיעים רחוק (קול בתדירות גבוהה אינו מגיע רחוק). האדם יכול לשמוע בקושי קולות בתדירות כזו נמוכה ואוזנו אינה קולטת גם גלי קול בתדירות גבוהה כמו הסונר של העטלפים. ללווייתן יש מוח כבד השוקל 7 ק"ג, לעומת מוח האדם השוקל עד 1.5 ק"ג. ללווייתן הכחול יש לב השוקל 900 ק"ג והוא פועם רק 5 פעימות בדקה. לשם השוואה, לב האדם פועם 70 פעם בדקה ולב הצופית (יונק הדבש) פועם  1000 פעימות בדקה.

גם הפיל משמיע תרועות חזקות בתדירות נמוכה (אינפרה סאונד), אולם עוצמתן פחותה בהרבה מאלו של הלוויתן. בשפת הפילים יש 25 קולות בעלי משמעות שונה שכל פיל מנוסה מבין אותם. על פי ספר השיאים של גינס, הפיל הכבד ביותר שהיה בעולם ניצוד באנגולה באפריקה בשנת 1974 ומשקלו היה 13 טון (פיל רגיל שוקל בין 4 ל 8 טון  וגובהו 3.5 מטרים). פיל בוגר אוכל 200 ק"ג עשב ועלים של עצים בכול יום. הוא נולד במשקל של 90 ק"ג ומתחיל ללכת כבר אחרי רבע שעה.

מיהו אלוף היונקים בקפיצה לגבוה והקופץ מגובה רב למטה. זהו הפומה שחי בהרי אמריקה ויכול לנתר לגובה של 4.5 מטרים באוויר ולקפוץ מגובה של 18 מטרים אל האדמה מבלי להיפגע. אולם השיאים אצל בעלי החיים ככלל, מגיעים דווקא לפרעושים הקטנים הקופצים לגובה של פי מאה מגודל גופם ולציקדות הרוק הקופצות פי 120 מגודל גופן. לתמנון הענק, שחי באוקיינוסים, יש עיניים הגדולות ביותר, שקוטר כל אחת הוא של 25 ס"מ (פי עשר מקוטר העין של אדם).

היכן יש יותר גיוון ביולוגי, האם באוקיינוסים, או ביער הגשם הטרופי? המונח גיוון ביולוגי מתייחס למספר מיני אורגניזמים החיים באזור מסוים. לכן ביערות הגשם הטרופיים, יש הרבה יותר מינים של צמחים ובעלי חיים על אותו השטח, כלומר יש יותר גיוון ביולוגי מאשר באוקיינוסים. ביערות הגשם יש 250,000 מיני צמחים ובאוקיינוסים יש רק 4000 מינים. מבין 1.7 מיליון מיני בעלי החיים שבכדור הארץ רק 10% מהם חיים באוקיינוסים התופסים 75% מקליפת כדור הארץ, בזמן שיערות הגשם תופסים רק אחוז אחד. באוקיינוסים יש מעט נישות אקולוגיות, אין כמעט אזורים מבודדים, לכן נוצרו רק מעט מינים חדשים בהשוואה ליבשות.  

הציפור הקטנה ביותר בעולם שוקלת רק שני גרם, אורכה 6 ס"מ, חיה בקובה ושמה זוזונסיטו (Zunzuncito ). היא מרפרפת מעל לפרחים ומוצצת את הצוף מתוכם בדיוק כמו הצופית שבאזורנו. הג'ירפה היא הגבוהה ביותר מבין החיות ( 5.5 מטרים גובה), צווארה כשני מטרים ורצה במהירות של 50 קמ"ש. ביצת יען היא הגדולה מבין ביצי העופות ועל מנת לעשות ממנה ביצה קשה דרושה הרתחה במים של שעה וחצי. החלקים החזקים יותר בקליפת ביצי העופות הם שני הקצוות הקמורים.

צפרדע שחייה בצפון קנדה קרוב לחוג הקוטב, הסתגלה לחיות בתנאי קור עזים ובסביבה קפואה בחורף. בשלושת חודשי החורף כשהטמפרטורה יורדת הרבה מתחת לאפס, היא נמצאת עמוק באדמה מתחת למעטה השלג והקרח. היא מפסיקה לגמרי לנשום, הלב מפסיק לפעום, המוח מפסיק לתפקד, 67% מגופה קופא ורק התאים בתוך הגוף ממשיכים את הפעילות הפיסיולוגית במינון מאוד נמוך. בתהליך הקיפאון של הגוף, זורמת תמיסת סוכר לתאים, המשמשת כחומר נוגד הקפאה, כמו אנטיפריז ברדיאטור של מכונית. כאשר מגיע האביב, הצפרדע מתעוררת לחיים, כל אבריה חוזרים לתפקד כרגיל והיא יוצאת אל שלוליות המים שהפשירו כדי לחפש מזון מהחי ולהעמיד דור חדש.  

מסוף האביב ולאורך הקיץ, שומעים את הקולות המונוטוניים החזקים של זכרי הציקדות, הקוראים לנקבות בתדירות של 100 פעמים בדקה.

זבובי הבית נעלמים בחורף וחוזרים לפעילות מלאה ביתר עונות השנה. שלב הגולם עובר את החורף בתוך זבל של בעלי חיים וחומר אורגני אחר במקומות מוגנים מקור. עם בוא האביב, יוצא מהגולם זבוב בוגר שחי כעשרה ימים לצורכי הפריה, הטלת ביצים ומת. בסך הכול זבוב הבית חי בין 20 ל30 יום במחזור חיים מלא. הנקבה מטילה כ 500 ביצים הבוקעות באותו היום ומהן יוצאות רימות זעירות. הן אוכלות וגדלות במשך ארבעה ימים ועוברות לשלב הגולם הנמשך שישה ימים. מהגלמים יוצאים זבובים בוגרים שחיים כעשרה ימים המספיקים כדי להתרבות, להטיל ביצים ולמות. זבוב הבית עף במהירות של 140 קמ"ש וזבוב הפרות עף במהירות של 900 קמ"ש.

העקרבים הופיעו בכדור הארץ כבר לפני 450 מיליון שנה, הרבה לפני הדינוזאורים. קיימים בעולם 1300 מינים של עקרבים ומתוכם כ 25 מינים מסוכנים מאוד לאדם. רק בארה"ב ומקסיקו, מתים 5000 בני אדם בכל שנה מעקיצות עקרבים, פי שניים מתמותה מנחשים ארסיים. לכל העקרבים יש שמונה רגליים כמו קרוביהם ממחלקת העכבישים. העקרבים אוכלים את בני מינם (קניבלים), כגון במלחמה בין שניים המנצח אוכל את המפסיד והנקבה טורפת לעתים את הזכר לאחר ההפריה. בזמן החיזור בין הזכר לבין הנקבה, הם אוחזים בצבתותיהם ורוקדים במעגלים, עד שהזכר פולט שק מלא זרעים (ספרמטוזואידים) והנקבה אוספת אותו להפריית הביציות שבתוך גופה. מיד לאחר טקס החיזור וההפריה, הזכר מתרחק מהנקבה לפני שהיא טורפת אותו.