מאז שחר ההיסטוריה האדם חלם על חיי נצח וזה התבטא בסיפורי המיתולוגיה שהיו חלק מחייו. האדם יכול היה לקנא באלים שאותם לא ראה,  אולם הוא ראה עצים עתיקים שחלקם היו בני אלף שנה ועדיין כוחם בגזעיהם ובשורשיהם. ההבדלים הקיימים באורך חיי העצים לבין אורך חייהם של בעלי החיים, היא חידה גדולה עבור המדע וכך גם ההבדלים בין בעלי החיים עצמם והשינויים שחלו בהם. האדם למשל עבר מהפכה גדולה לאורך התפתחותו במהלך אלפי השנים האחרונות. האדם הניאנדרתאלי חי עד גיל 22 לאחר שהספיק להביא צאצאים לעולם במהלך כשמונה שנים. האדם ביוון העתיקה חי בממוצע 28 שנה, ברומא העתיקה 30 שנה, בימי הביניים באנגליה 33 שנה ובמאה השמונה עשרה, חיו בני האדם באירופה 37 שנה. רק במאה העשרים חל מהפך באורך חייו (ובאורח חייו) של האדם, אולי בעקבות גילוי תרופת הפניצילין והתפתחות מהירה של הרפואה, ביחד עם השיפור שחל בתזונתו ובהיגיינה שלו. בראשית המאה העשרים, ממוצע חייו של האדם היה 50 שנה, באמצע המאה זה עלה ל 60 וכיום בראשית המאה העשרים ואחת (2006), זה נע בין 75 ל 80 שנה בעולם המערבי. המדענים מעריכים, שתוחלת החיים של הילדים הנולדים בזמן זה, תהיה למעלה מ 100 שנה.

מעניין שבמשנה (מלפני 1800 שנה), כותב יהודה בן תימא בפרקי אבות ( ה', כ"א ) את הסדר הבא במהלך חיו של אדם. בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשר לתלמוד, בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם. האם היהודים שחיו אז בארץ ישראל האריכו ימים?  

אצל בעלי החיים בטבע, יש הבדלים משמעותיים באורך החיים אצל מינים שונים ואפילו באותו המין. הפרפר של דנאית מלכותית (מונארך) שחי בארה"ב, נודד באביב ממרכז מקסיקו עד לקנדה מרחק של 4000 ק"מ ולאורך הדרך הנקבה מטילה ביצים על צמחי חלבלוב רעילים שמהם ניזון הזחל. הפרפרים הבוקעים בראשית הקיץ  חיים עד חמישה שבועות ואלה הבוקעים מהגלמים בסוף הקיץ נודדים דרומה למקסיקו וחיים שמונה חודשים כשהם ניזונים מצוף פרחים. השלב הבוגר במחזור חיי זבוב הבית אורך כחודש ימים, הפועלות של הדבורים חיות עד שמונה שבועות והמלכה חייה עד שלוש שנים. מבין העכבישים, הטרנטולה חייה עד 15 שנה.

ציפורי שיר קטנות חיות בין 10 ל 30 שנה, ברבור 40 שנה, נשר ותנשמת עד 50 שנה. בין הדו חיים, הקרפדה והצפרדע חיים עד 15 שנים. מבין הזוחלים, נחש הקוברה חי עד 28 שנה ואנקונדה שהוא הנחש הארוך ביותר בעולם (12 מטרים) חי 20 שנה (בנהרות בדרום אמריקה). הנקשן האמריקאי והצפע חיים עד 12 שנה, התנינים עד 45 והצבים עד למעלה מ 250 שנה. בתחילת מרץ השנה (2006) מת הצב הזקן ביותר בעולם בסרי לנקה (בגלל כשל בתפקוד הכבד), שגילו היה 255 שנה ואורכו כשני מטרים. באוסטרליה חי היום הצב הזקן ביותר בעולם, שגילו 176 שנה.

גם בין היונקים יש הבדלים גדולים באורך החיים. החדף (מין עכבר) חי עד שנה וחצי, עכבר הבית עד שלוש שנים, החולדה חייה עד 4 שנים, גרביל עד 5 , קנגורו עד 9 , נוטריה עד 15 , דרבן, זאב וכלב עד 20  והחתוליים חיים עד 25 שנה. אוכלי העשב הגדולים כגון פרות, גמלים, איילים, סוסים וחמורים, חיים בין 30 ל 50 שנה, אוכלי עשב קטנים כגון עזים וכבשים חיים 15 שנה, ג'ירפה 25 , קרנף 40, דולפין 30 , עטלף 25, היפופוטם 45 , שימפנזה 40 והפיל חי עד 70 שנה.   

אורך חיי העצים עובר ברוב המקרים את אורך החיים של בעלי חיים. בקליפורניה מת לא מזמן עץ אורן עתיק בשם "פרומתאוס". כאשר בדקו את הטבעות השנתיות בחתך רוחב של הגזע, מצאו שגילו של העץ הוא למעלה מ 4500 שנה. באותם יערות בקליפורניה, חי עץ סקויה שגובהו 113 מטרים וגילו  3,366 שנה. מעניין שהעצים העתיקים ביותר בעולם הם מחטניים (כמו אורן וסקויה). בסרי לאנקה חי כיום עץ פיקוס העתיק ביותר בעולם שגילו 2,394 שנה. בארץ יש כמה עצי זית, אלונים ואלות בני מאות שנים.