שרביטן מצוי Ephedra campylopoda  נפוץ מאוד באזורנו והוא גורם נזק לעצים ושיחים שעליהם הוא מטפס. הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בבתות ובגריגות שבהרים הסלעיים. הוא מטפס על עצים ושיחים ועלול "לחנוק" אותם. בכרמל נתקלתי בעץ זית, עץ רימון, עץ חרוב ועצי ברוש גבוהים שכוסו לגמרי בענפיו הדקים של השרביטן המצוי. בגבעות טבעון - נופית ראיתי לבנה רפואי, אשחר ארץ ישראלי, עצים ושיחים בגנים ציבוריים ובגינות נוי פרטיות מכוסים בענפיו של השרביטן.      

השרביטן גדל כשיח סבוך בגובה של מטר אחד בבתות ובמקומות פתוחים והוא גדל כמטפס המגיע לצמרות העצים בהרים. זהו צמח ירוק – עד, השייך לסדרת הגנטניים, למשפחת השרביטניים, לסוג שרביטן והמין שרביטן מצוי. הוא דו ביתי, כלומר יש צמח מטפס זכר בעל פרחים אבקניים וצמח מטפס נקבה בעל פרחים עליניים. ענפיו דקים רותמיים בעלי חריצי אורך הדומים לשרביטים ומכאן שמו.

הענפים הירוקים מבצעים פוטוסינתזה במקום העלים החסרים וכך הוא שומר על מאזן המים שלו לאורך הקיץ היבש. במפרקים אפשר לראות קשקשים דקים שהם שרידי העלים המנוונים (העלים מאבדים יותר מים מחלקי צמח אחרים). הוא משתרג על גבי סלעים ומטפס על עמודים ועל עצים. לעתים הוא מכסה עצים באופן מוחלט, מונע מהם את אור השמש, כך שאינם מסוגלים לבצע פוטוסינתזה והם מתייבשים ומתים.

הוא פורח מחודש מרץ עד יוני ופרחיו חד מיניים. הפרחים הזכריים (האבקניים) ערוכים בקרקפות ולכל פרח יש אבקן אחד בעל מספר שקי אבקה. הפרחים הנקביים (העליניים), מרוכזים בקבוצות וכל פרח מכיל ביצית אחת עטופה באינטגומנט (מעטה) אחד. אחרי ההאבקה וההפריה של הפרח, נוצר מעין פרי בית גלעין, האופייני לצמחים חשופי זרע. השרביטן נמצא במאובנים שגילם נע בין 10 לבין 30 מיליון שנה, והוא צעיר מיתר חשופי הזרע שהופיעו כבר לפני מאה שלושים מיליון שנה. 

מצמח השרביטן מפיקים תרופה בשם אפדרין העוזרת לאנשים בעלי רגישות אלרגית בדרכי הנשימה. הוא גדל בר בהרים (מין נוסף הנקרא שרביטן ריסני גדל לאורך החוף), הוא מתפשט בצורה פראית, מכסה צמחי תרבות וצמחי בר וקשה להיפטר ממנו. בגינת הבית אפשר לחתוך במזמרה את הענף המרכזי של השרביטן, השולח ענפים דקים רותמיים לכל הכיוונים ולהתמיד בבך כי הוא מתחדש מהר.