מסע
בזמן לאורך נחל הקישון \
התמונה המצטיירת לנו מתיאוריהם וציוריהם של צליינים וחוקרים של המאה התשע עשרה שבאו לארץ הקודש או לטיול גיאוגרפי בארץ ישראל מעניינת ביותר. הם רכבו על חמורים במסעותיהם בארץ, התרשמו עמוקות מכל פרט שראו בשטח ותארו הכול במילים ובציורים.
החוקר שכתב
ספרים על סיוריו בפלסטינה, בסיני ובמצרים היה צ'רלס וויליאם ווילסון (1883 ) גם תאר
יפה את נחל הקישון. היו גם אמנים וציירים שאיירו וציירו בכל מקום בארץ ובפרט
בירושלים, כגון ויליאם ברטלט (1834) וכן
דוד רוברטס (1839 ). בעקבותיהם הגיעו למרחבי המזרח התיכון, שהיה תחת שלטון
האימפריה הטורקית (עותמנית), חוקרי עתיקות, גיאוגרפים, בוטנאים, זואולוגים ועוד.
כדי להתרשם מהנוף של נחל הקישון באותן השנים, יש לסייר לאורכו ולהשוות את מה
שרואים היום לתיאור מלפני מאה ועשרים שנה.
בזמן ההוא
היינו נהנים מהגנים הירוקים שבשדות הגובלים בקישון, מבושם הפרחים, משפע הירקות
ועצי הפרי שבבוסתנים. באזור החולי שבין הקישון לחיפה העתיקה שלרגלי הכרמל, גדלו דקלים רבים. בקרקעות הכבדות
והפוריות שבצדי נחל הקישון, היו גני ירק שבהם גידלו מלפפונים, עגבניות, חצילים
וקטניות. סמוך לגנים היו בוסתנים עם מגוון עצי פרי כגון, תאנים, רימונים, שקדים,
תמרים והדרים. להשקיית הצמחים בגנים ובבוסתנים השתמשו ב"סקיה" שהסתובבה
בעזרת פרד או חמור והעלתה מים נקיים מהקישון. המים זרמו בתעלות ובתלמים והתושבים
התפרנסו מיבולי גניהם ובוסתניהם. נחל הקישון לא הכזיב את עובדי האדמה, כי זה נחל
איתן שזורמים בו מים רבים במהלך כל השנה.
בתי החמר של
התושבים היו מוקפים עצי תות ועצי צל ולידם היו בריכות דגים קטנות שהוסיפו לפרנסתם.
בתוך הבריכות היו ברווזים למיניהם שהשתלבו בנוף ומצאו מקור מחייה בקישון ובבריכות
הדגים, בכל עונות השנה. רעש המים הזורמים בנחל בחורף, הגיע עד לקצות הבוסתנים
ונשמעה המיית מים מרגיעה, במפלי המים שנפלו ממאגרים עליים אל תוך הבריכות. זה הפיח
רוח חיים בסביבה במהלך שעות היום ובפרט בדממת הלילה.
בימי הקיץ
הלוהטים, הייתה הרגשה נעימה של קרירות ולחות ליד הנחל. האיכרים קמו לפני הנץ החמה,
כדי להספיק לאיסוף ירקות מהגן, לקטוף פרות מעצי הבוסתן, להעמיסם על חמורים ולהגיע
כל בוקר לשוק בחיפה עם סחורה טרייה. חיפה הייתה אז עיירה קטנה בת חמשת אלפי
תושבים, המוקפת חומת אבן. שרידיה של חיפה העתיקה מהתקופה הטורקית, נמצאים סמוך
לבניין צי"ם בעיר התחתית והיא הייתה מרוחקת רק כחמישה ק"מ מהבוסתנים
שליד הנחל
בימנו יש תוכנית לשקם את הקישון ולהפיח בו רוח חיים
מחודשת, אבל זה כבר חומר לרשימה אחרת.
278