תאנה תרבותית (Ficus carica ) 

התאנה שייכת למשפחת התותיים ולסוג פיקוס, המונה למעלה מאלף מינים. הם גדלים באזורים חמים, באזורים סובטרופיים וטרופיים והמין תאנה נפוץ מאוד באקלים הים תיכוני. התאנה היא עץ  דו ביתי, כלומר יש עץ שפרחיו נקביים עם עמודי עלי ארוכים, הנקרא "תאנת הגן" המניב פירות אכילים ועץ הנקרא "תאנת שדה" שיש בו פרחים אבקניים  ופרחים נקביים עם עמודי עלי קצרים שפירותיו אינם אכילים. עצי תאנת שדה גדלים בר במקומות רבים בארץ ולעומתם עצי תאנת הגן הם תוצאת בירור של שנים על ידי האדם, תוך שמירה על זנים טובים ברבייה וגטטיבית. היום מגדלים זני תאנים המניבים פירות טובים ללא זרעים, בלי האבקה והפריה (זנים פרתנוקרפיים). בעבר גידלו בארץ למעלה ממאה אלף דונם תאנים שהניבו אלפי טונות פרי שסיפקו את התצרוכת המקומית והיום נעלם ענף גידול זה מהחקלאות בארץ ומייבאים את  התאנים (בעיקר דבלים) מארצות אחרות.   

התאנה היא עץ נשיר שתורבת על ידי האדם לפני אלפי שנים ביחד עם הגפן, הזית, הרימון והתמר. אלה הם צמחי שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ביחד עם החיטה והשעורה. לעלים המאוצבעים של התאנה יש פטוטרות ארוכות, עם עורקי טרף בולטים. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו שרידי תאנים מלפני 7000 שנה ובחתכים גיאולוגיים נמצאו תדפיסים של עלי תאנה מלפני 20 מיליון שנה ומאובנים של תאנים מלפני שישים מיליון שנה.

המיץ המכיל שרף חלבי הנמצא בכל חלקי הצמח, עלול לגרות את העור אצל אנשים אלרגיים אליו ולגרום לדלקת עור. לעומת זאת גילו לאחרונה שהמיץ החלבי עשוי לרפא כל מיני בליטות קשיחות בעור.  

פרחי התאנה זעירים ומקובצים בתפרחת צפופה על הצד הפנימי של מצעית בשרנית הנקראת פגה. הפרחים הם חד מיניים, כלומר יש פרחי זכר אבקניים היושבים סמוך לפתח הפגה ופרחי נקבה עליניים היושבים בתחתית הפגה.

ההאבקה נעשית על ידי צרעה קטנה (כשני מ"מ) בשם   Blastophaga psenes החודרת דרך נקב הפגה, עוברת את פרחי הזכר, מתמלאת אבקה ומעבירה אותה לפרחי הנקבה שבתחתית. לאחר האבקה והפריה, נוצר פרי אגוזית בכל פרח עלייני נקבי. הצרעה מטילה ביצה אחת בכל שחלה ונוצר דור חדש של צרעות עם זכרים ונקבות. הזכרים נוצרים מביצים בלתי מופרות. הם חסרי כנפיים, מפרים את הנקבות ומתים בתוך הפגה.

הנקבות המצוידות בכנפיים, יוצאות דרך פתח הפגה תוך נגיעה בפרחי הזכר, מתכסות באבקה ומעבירות אותה לפגות אחרות, שם הן מטילות את הביצים ומאביקות את הפרחים העליניים. יש עצי תאנה שפגיהם אכילים וטעימים (תאנת גן – Carica domestica ) ויש עצי תאנה שפרותיהם אינם אכילים על ידי האדם (תאנת שדה Carica caprificus ) .

קטיף התאנים נקרא "ארייה" ואפשר לאכול אותן כשהן לחות או לשמור אותן מיובשות לתקופה ארוכה. התאנים בעלות ערך מזוני רב, עשירות בסוכרים ושימשו מזון חשוב לאדם בנדודיו במדבר. עצי התאנה מגיעים לגובה ממוצע של כשישה מטרים והם מתחדשים לאחר שנכרת גזעם. מזיקים רבים תוקפים את התאנה כגון יקרונית התאנה שהזחל שלה נובר בתוך הגזע וגורם להתייבשות העץ. זבוב הים התיכון וזבוב התאנה פוגעים בעיקר בפרי וכנימות למיניהן פוגעות בכל חלקי הצמח. בספר משלי פרק כ"ז  18  כתוב: " נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" . מי שמטפח את זני התאנים, זוכה לאכול פרות עסיסיים וטעימים.