תשרי שפירושו התחלה, מציין את ראש השנה לפי המסורת, בזמן שעל פי הלוח המקראי זהו החודש השביעי מניסן. באקלים של ארץ ישראל יש שתי התחלות, בשתי עונות שונות, עם שינויים משמעותיים בטבע ובחקלאות. הטבע המתעורר נמצא בשיא פריחתו בחודש ניסן "החודש הזה ראש חודשים ראשון הוא לחודשי השנה" (שמות י"ב- ב' ) והטבע גם מתעורר לשינויים שחלים בו מחודש תשרי, "חג האסיף בצאת השנה" (שמות כ"ג- ט"ז ) כלומר עם  צאת הקיץ בתשרי בא הסתיו. ראש השנה חל באחד בתשרי, יום הכיפורים בעשרה בו והימים שביניהם נקראים "עשרה ימי תשובה" או "בין כסה לעשור".

חודש תשרי נקרא "ירח איתנים" (מלכים א', ח', ב'), אולי הוא מציין את איתני הטבע העומדים להתעורר ולהתעצם לקראת הסתיו והחורף. הוא גם נקרא "החודש השביעי", ("החודש השביעי באחד בחודש", ויקרא, כג'- כד' ) וכמובן השם "תשרי" שהוא אחד מהשמות הבבליים שהביאו איתם עולי בבל לארץ ישראל. בחודש תשרי (ב22 בספטמבר), מתאזנים היום והלילה (מכאן "מאזניים"), מספר שעות האור ביום שווה למספר שעות החשכה בלילה (אקווינוקס הסתיו). בחודש תשרי יש יותר חגים ומועדים מכל חודש עברי אחר ואלו הם:  ראש השנה, צום גדליה, עשרה ימי תשובה, שבת שובה (שהיא "שבת תשובה" שבין ראש השנה ויום כיפור), יום הכיפורים, חג הסוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת. ביום הראשון של ראש השנה, יש מנהג לצאת אל הנהרות ואל הימים כדי לומר את תפילת "תשליך", (" ותשליך במצולות ים את כל חטאותיהם ",ספר מיכה, ז'- י"ט).

מסימני הסתיו בתשרי:

חצב וחבצלת פורחים , האוויר צלול מאבק הקיץ  וקרירות נעימה בערבים, מבשרים את ניצני הסתיו. בשמים חולפות ציפורים, הנודדות מהצפון הרחוק, עם ציוצים מיוחדים שאינם נשמעים בקיץ. קולו של התור נדם כי הוא הקדים לנדוד דרומה ובאביב הוא ישוב בחזרה. רק קולה המונוטוני של הצוצלת ממשיך להדהד במרחב בכל עונות השנה. חבצלת החוף פורחת במלוא הדרה ובסתיו היא תוציא הלקטים עם זרעים שחורים שיתפזרו בסופות החורף.

בשדות קוטפים כותנה, במטעים קוטפים תפוחים, בכרמים בוצרים ענבים וגם רימונים, תאנים ותמרים נמכרים בשווקים. השמים בהירים ורק עננים יחידים מצליחים להגיע שלמים בשלל צורות אמנותיות ודמויות מיתולוגיות. הצופיות יונקות צוף מפרחי גינות הנוי. הזכר הבולט בצבעיו העזים, מרפרף מעל הפרח ושולח את לשונו הארוכה עד לצופנים ויונק מהם צוף. מיד מופיעה צופית נקבה דלת צבעים ומרפרפת בכנפיה במהירות באוויר, כשהיא יונקת צוף מפרחי היביסקוס אדומים.

הצללים מתארכים גם בצהרי היום כי השמש הנמיכה בזווית קו הרקיע. גם ימי החמסין היבשים באים להכריז על גסיסת הקיץ והופעת הסתיו. יום חם מתחלף ביום קריר, יום בהיר ביום מעונן ויום לח ביום יבש, זאת עונת הסתיו ותהפוכותיה. גם שנה חדשה נכנסת עם צפונותיה, האם תביא גשמי ברכה בעקבותיה או ימים שחונים, ללא מטר, בכנפיה. משיב הרוח ומוריד הגשם, היא ברכת הסתיו והחורף, שמחליפה את ברכת מוריד הטל של הקיץ. התבואות נאספו בשדות, חג האסיף חולף ועיני כולם נשואות לשמים כדי לראות סימנים לענני גשם שיביאו עימם שפע לשנה החדשה.

להקות של חסידות חולפות מעל בדאייתן דרומה, דורסים למיניהם חולפים בשריקות צורמניות וציפורי שיר קטנות מופיעות לפתע בגנים. האנשים המחוברים אל הטבע ואל השדות מרגישים את הסתיו במראות ובקולות החדשים. לעתים השמחה מהולה בעצב, על הקיץ שחלף ועימו הרגשת החופש, אולם הסתיו מביא עמו תחושות אחרות של ריח האדמה לאחר היורה ואוויר קריר וצלול . בסוף הקיץ נמצאת צמחיית גדות הנחלים בשיא פריחתה ויופייה והפטל נותן את פריו, אך היא תראה נבולה בחורף דווקא כשהצמחים החד שנתיים פורחים בשדות שמסביב. בסתיו מתחדשים הגוונים בטבע לאחר נופי הקיץ הצהובים והצרובים של תקופת תמוז אב ואלול.