בחמישה עשר באוגוסט 2006 פורסם בכתב העת Nature  בבריטניה, מאמר מאת פליאונטולוג מאוניברסיטת בריסטול, המתאר עוברים מאובנים מלפני 500 מיליון שנה שנתגלו בסין ובסיביר. הוא מתאר תאים עובריים זעירים שרק התחילו לגדול, נקברו באופן פתאומי מתחת לרובדי משקע והתאבנו. באותו הזמן התחילו להופיע יצורים רב תאיים (מטזואה) לאחר שהיצורים החד תאיים (פרוטוזואה) התקיימו ברצף במשך שלושה מיליארד שנים.

התאים העובריים השתייכו ליצורים רב תאיים שחיו במים ונשתמרו כמאובנים, שנתגלו בסלעים ביבשה. בעזרת טכניקה מיוחדת במיקרוסקופיה טומוגרפית בקרני X, הצליחו להציץ לתוך המאובנים ולראות בצורה תלת ממדית חדה את מבנה העוברים. בעבר השתמשו בטכניקה שאפשרה הסתכלות דו ממדית של פני המאובנים וכעת מקבלים מבט תלת ממדי ברמה מיקרוסקופית של פנים העוברים המאובנים. כלומר אפשר לראות את ארגון התאים הנמצאים בשלב הבלסטומר העוברי.

עד כה נמצאו רק 15 מאובנים של עוברים שהחוקרים יודעים לשייך אותם לאורגניזמים מוכרים. בעזרת הטכניקות הישנות, ראו חלל בתוך גוף העובר המאובן, שהחוקרים חשבו שהוא החלל שיתפתח לקיבה ולמעי בתוך היצור הבוגר. אולם על פי הטכניקה החדשה, התברר שהחללים הנראים בעוברים, הם חלק מתהליך התאבנות (פוסיליזציה) שלא הסתיים. לכן עוברים אלה שייכים ליצורים קדומים מאוד שעדיין לא התפתחו אצלם רקמות מיון ולא חלל פנימי, הנמצאים בעוברים שהופיעו מאוחר יותר.  

מציאת העוברים המאובנים מלפני חצי מיליארד שנה, גרמה להתעניינות רבה אצל החוקרים, כי נשתמרו בהם השלבים הקדומים ביותר של עוברי בעלי החיים המייצגים את תחילת הגיוון של המטזואה. המשך החקר של מאובני העוברים, יוכל אולי להוביל ליצור הקדום שממנו התפתחו שתי קבוצות של חסרי חוליות: ארתרופודה (פרוקי רגלים - עכבישים וחרקים) ונמטודה (תולעים עגולות). מאחר שנתגלו פרקים בגוף המאובנים, מסיקים מכך  שתולעי הנמטודות אבדו את הסגמנטציה בתהליך התפתחותם במהלך הזמן.