קיימים בעולם קרוב ל 4400 מינים של תולעים ומתוכם 3000 מינים הם של שלשולים. מחלקים את התולעים לשלוש מערכות: תולעים שטוחות, תולעים טבעתיות ותולעים נימיות. תולעי האדמה או שלשולים (Lumbricina) שייכים למערכת התולעים הטבעתיות (אנלידה) ולמחלקת הדל זיפיות (אוליגוכיטה). השלשולים או תולעי האדמה, הם כולם יבשתיים ונפוצים באדמות עמוקות ופוריות. הנדידה שלהם בתוך האדמה היא אנכית והם חיים במחילות אופקיות. בגשמי החורף, הם עולים באדמה הרטובה מעומק של מטר אחד כלפי מעלה ובקיץ היבש הם יורדים לעומק האדמה עד לשכבה לחה. בקיץ הם נראים בקרקעות גינה מושקות ובשדות שלחין.

כאשר הם נמצאים על פני הקרקע בימי הגשם, הם נצמדים אחד לשני בזוגות ומעבירים ספרמטוזואידים (תאי זרע) אחד לשני. תאי הזרע מפרים את הביצים הנוצרות בגופו של כל שלשול. לאחר הפריית הביצים, הן מוטלות בתוך אדמה לחה ומכל ביצה יוצאת תולעת באופן ישיר. לכל שלשול יש זוג פתחי מין זכריים וזוג פתחי מין נקביים, שהרי הם הרמפרודיטים, כלומר דו מיניים (זכר ונקבה גם יחד). כל שלשול מייצר תאי זרע ומעביר אותם לארבעה שקי אחסנה הנמצאים בגופו של כל אחד. גוף השלשול מורכב ממאה טבעות (סגמנטים) ובטבעת השלוש עשרה, יש זוג שחלות שמייצרות ביצים, המופרות על ידי תאי הזרע של שלשול אחר.          

השלשולים ניזונים מחומר אורגני שבאדמות הכבדות, תוך בליעת האדמה, העברתה לאורך צינור העיכול ופליטתה החוצה. התולעת מוציאה את פנים הלוע דרך מפתח הפה על מנת למשוך חומר אורגני עם אדמה לתוך צינור העיכול. מהלוע עובר החומר לקיבה, המהווה תחנת אחסנה ומשם לאזור שחיקת החומר על ידי השרירים. החומר עם האדמה ממשיך לנוע בתוך צינור העיכול, שם נספג החומר האורגני המומס לתוך זרם הדם והיתר נפלט החוצה דרך פתח האנוס. לשלשולים יש מערכת דם סגורה, המורכבת מצינור דם גבי (דורסלי) וצינור דם בטני (ונטרלי) העוברים לאורך כל הגוף והקשורים ביניהם על ידי צינורות היקפיים.   

השלשולים פותחים מחילות באדמה במהלך תנועתם וגורמים בכך לאוורור הקרקע. יש להם שרירים טבעתיים ושרירים אורכיים המאפשרים להם גמישות ותנועה. אין להם ריאות והם נושמים דרך העור הלח, שם נעשה חילוף הגזים (נקלט חמצן ונפלט פחמן דו חמצני). לתולעת יש רקמה רגישה לאור, שנמצאת ליד הראש, המאפשרת לה להימנע מחשיפה לאור חזק וכך להתרחק למקום מסתור חשוך. יש שלשולים באורך של מספר מילימטרים ויש גם באורך של שני מטרים ומעלה.

לאורך גופו של השלשול יש טבעות רוחב ולכל טבעת יש ארבעה זוגות זיפים מכל צד, המשמשים לתנועה ולאחיזה באדמה. לתולעים יש יכולת רגנרציה של חלקי הגוף הנפגעים. אם למשל ציפור חותכת וטורפת חצי שלשול שבלט על פני האדמה, כעבור זמן לא רב, גוף השלשול מייצר את החלק שנפגע וחוזר לתפקודו רגיל.