צמחי ארבעת המינים \ אהוד קלפון
"ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג , 40). הדר הוא האתרוג, כפות תמרים הוא הלולב, ענף עץ עבות הוא הדס וערבי נחל הוא עץ הערבה הגדל על גדות נחלים. ארבעת הצמחים האלה מסמלים את חלקי ארץ ישראל השונים, כגון: האתרוג מייצג את אזור החוף, השרון והעמקים, התמר (הלולב) את נאות המדבר, ההדס מייצג את ההרים שם הוא גדל בר וענפי עץ הערבה מייצגים את הנחלים. כאשר עושים מהם אגודה אחת, מחזיקים בידיים את כל חבלי ארץ ישראל.
בספר ויקרא כתוב "כפות תמרים" ולא לולב, אז מה ההבדל? שניהם עלים מורכבים שיש להם עלעלים משני צידי השדרה לאורך העלה. אלא שבלולב, העלעלים צמודים לציר המרכזי של העלה ובכפות התמרים העלעלים פתוחים ופרושים לצדדים. מה עדיף מבחינת העץ ? כמובן לחזור למקור המקראי ולהשתמש בכפות תמרים פתוחים שהם העלים הותיקים של התמר ולא להשתמש בעלים הצעירים (לולבים) החבויים בלב העץ בין העלים. מצד שני אם מורידים לולב אחד או שניים מעץ בוגר, זה לא יגרום לו שום נזק, כי הוא מוציא עלים (לולבים) במהלך כל חודשי השנה ולא רק בסתיו. הערבה מגיעה לשיא יופייה בסוף הקיץ והסתיו, כמו יתר צמחי המים בארץ המגיעים לשיא פריחתם ועשיית פרות בשלהי הקיץ . אלא שעצי הערבה הולכים ומתמעטים בגדות הנחלים, בגלל ששוברים את ענפיהם בכל שנה במקום לגזום אותם בצורה מסודרת. עצי האתרוגים מבשילים את הפרות היפים לקראת סוכות והם יקרים כי לא קל לגדלם. לקראת סוכות, ההדסים מתמלאים פרות עסיסיים, לאחר שהם מסיימים את פריחתם בסוף הקיץ. מכאן שכל צמחי ארבעת המינים נמצאים במועד חג הסוכות בשיא אונם, יופיים ופריים וקל להבין מדוע הם נבחרו מבין כל העצים והשיחים האחרים כדי להדר את החג.
ההדס היה הצמח היחיד ממשפחת ההדסיים בארץ, עד שהצטרפו אליו האיקליפטוס, הגויאבה, הפיג'ויה והקליסטמון, שאינם נראים דומים, אולם פרחיהם מעידים שהם שייכים לאותה המשפחה. ההדס מסמל ביהדות את הנצחיות כי הוא רענן בכל עונות השנה. נהגו להביא ענפי הדס כדי לברך את הרך הנולד, הביאו הדסים לברית, לבר מצווה, לחתונה ולהבדיל גם בעת שאדם הלך לעולמו. הדס בארמית נקרא "אסיה" ובלטינית נקרא Myrtus על שם מירטילוס שהיה בנו של מרקורי במיתולוגיה היוונית. מסופר שוונוס הצליפה בקופידון בנה בענפי הדס, כי היא לא הייתה מרוצה מזה שהוא התאהב באלה פסיכה. היוונים קוראים לוונוס איסתירא, המזכיר את השם של האלה הבבלית אשתר המזכיר את השם אסתר שהיא הדסה (במגילת אסתר). ישעיהו ניחם את העם באומרו "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" (ישעיהו מ"א, י"ט). מהפרות העסיסיים של ההדס מכינים תרופות שונות ומהשמן האתרי שבעלים מפיקים חומרים לתעשיית התמרוקים. בעבר הפיקו מהדסים סבון בשם "ברדא" (בבלי, שבת ז' ע"ב).