אגוזי אדמה (  Arachis hypogaea) או ארכיס תת קרקעי הנקראים בוטנים , שייכים למשפחת הקטניות העשירה בחלבונים. אולם הם שונים מיתר בני משפחתם בזה שפירותיהם, עם הזרעים שבתוכם, מתפתחים בתוך האדמה.

אגוזי אדמה הם צמחים חד שנתיים בעלי עלים מנוצים ופרחים צהובים, הגדלים בתרבות כגידול קיץ  (נזרעים בסוף פברואר או בתחילת מרץ והם בשלים בקיץ). לאחר הפריית הפרחים על ידי חרקים, מתארך העוקץ הנושא את השחלה ונוטה כלפי מטה. הוא גדל ומכניס את השחלה לתוך הקרקע התחוחה, שם היא מבשילה והופכת לפרי תרמיל (בוטן) המכיל בתוכו שני זרעים. בזמן הפריחה, החקלאים מקפידים לשמור את האדמה מאווררת ותחוחה, על מנת לאפשר את כניסת השחלות המופרות לתוך האדמה.

אגוזי האדמה (ארכיס), גדלים כצמחי בר בדרום אמריקה (בעיקר בברזיל), משם הובאו לאירופה, לאסיה ולאפריקה. מגדלים אותם בעיקר בארצות טרופיות וסובטרופיות חמות בהשקיה. חצי מכמות הייצור העולמית משמשת לתעשיית "חמאת בוטנים" ואת היתר אוכלים קלויים.

הזרעים (וחמאת הבוטנים) עשירים בסיבים תזונתיים, במינרלים (אשלגן, זרחן, מגנזיום, אבץ, נחושת וסידן), בויטמין E  ובויטמין B לסוגיו. הם גם עשירים בחלבונים ובפחמימות, והשומנים שבהם אינם מכילים את הכולסטרול הרע ( LDL ).

על פי מחקרים שנערכו בארה"ב (שם צורכים הרבה חמאת בוטנים), הגיעו למסקנה שכלל חומרי המזון שיש בתוך הזרעים, מפחיתים אצל בני אדם את הסיכון לחלות במחלות לב  ובכלי הדם הכליליים. יש בהם תכולה גבוהה של חומר בשם רסווראטור ((Resverator, שהוא נוגד חמצון (אנטי אוקסידנט), נלחם בוירוסים, מונע אינפקציות, נלחם בפטריות מזיקות ונוגד הזדקנות של רקמות ותאים. מחקרים מראים שתולעים, זבובים, עכברים ובעלי חוליות נוספים שתזונתם הייתה עשירה בחומר רסווראטור חיו יותר זמן.

על אף היתרונות התזונתיים שיש באגוזי אדמה עבור רוב בני אדם, עדיין יש אנשים אלרגיים להם (שהיא תגובת הנוגדנים לחלבון שבתוכם). התגובות האלרגיות מתבטאות בקשיי נשימה בדרגות שונות, עד כדי סכנת חיים. מכאן שעליהם להימנע באופן מוחלט מאכילת כל מזון שיש בו מרכיב של אגוזי אדמה.