קקטוסים מטהרים מים   \ אהוד קלפון

באזורים הצחיחים של מקסיקו יש מסורת אצל איכרים בכפרים נידחים, להשתמש בצמחי קקטוס (הדומים לצבר המצוי בארצנו) לטיהור מים לא נקיים. הם מכניסים מיני קקטוס  אכילים לסיר ומרתיחים. שופכים את הנוזל הצמיג שהתקבל, לתוך כלי עם מים ומחכים עד שכל חלקיקי הלכלוך המרחפים במים ישקעו לתחתית הכלי. במי השתייה העכורים שלהם, מרחפים חלקיקים אורגניים ואנאורגניים שאותם הם למדו לסנן בעזרת הקקטוסים.  

חוקרים שבקרו בכפרים אלה, ניסו את אותו התהליך בתנאי מעבדה וקבלו מים צלולים. החוקרים השתמשו רק בחומר הסמיך והצמיג של הקקטוס שהורתח וכעבור חמש דקות הם קבלו מים נקיים. בניסוי אחר הם גילו שהחומר הצמיג של הקקטוס, הצליח גם לנקות את המים מחומרים כימיים רעילים בתהליך איטי של  36 שעות.

החוקרים מנסים כעת למצוא את המולקולות שסופחות את החלקיקים ומנקות את המים. הם  מתכננים להקים מתקן סינון המבוסס על קקטוסים הגדלים בשפע באזורים מדבריים אלה, על מנת לספק מי שתייה נקיים לכפר שלם. הם מקימים כעת מערכת כזאת ליד הכפר המקסיקני טממטלה כדגם ליתר הכפרים שמסביבם גדלים קקטוסים. צמח הצבר הוא הסמל הלאומי של מקסיקו והובא לאזורנו כנראה במאה ה 18 אולם המונח "צבר" הפך להיות אצלנו סמל לילידי הארץ.

צבר מצוי (Opuntia ficus- indica ) שייך למשפחת הצבריים הכוללת מאות סוגים ואלפי מיני בר הגדלים בעיקר במקסיקו. יש עוד אלפי מינים שפותחו על ידי האדם לנוי ולמאכל, כולל מיני צבר עם מעט קוצים. הצמח נקרא כך בעברית כי הוא צובר מים בעונת הגשמים ואוגר אותם ברקמותיו לשימושו בעונה השחונה.

זהו צמח סוקולנטי (בשרני) שגבעוליו בנויים מרקמה מיוחדת הסופחת מים ואוגרת אותם. על מנת לשמור על המים ולא לאבדם בחום וביובש של המדבר, הגבעולים מכוסים קוטיקולה עבה והפיוניות חבויות. ה"עלה" הרחב של הצבר הוא למעשה גבעול (בשם פילוקלד) והקוצים הם גלגולי עלים. שורשיו שטחיים (קרובים לפני הקרקע) ומשתרעים לרוחב על מנת לקלוט את מירב מי הגשמים וגם את טיפות הטל בלילה. הפרחים דו מיניים (יש אבקנים ועלי), השחלה תחתית והאבקנים מרובים.

מקור התפוצה של הצבר הוא מקסיקו (נפוץ גם באריזונה ובניו מקסיקו) והספרדים הפיצו את הצמח לאירופה ולארצות אחרות, כולל למזרח התיכון. בארץ השתמשו בו הכפריים לגידור חלקות שדותיהם והוא התפשט ללא שליטה לכל מקום בארץ. יש עוד מיני צמחים שהאדם הביא לאזורנו לנוי, למטעים, לעצירת חולות ועוד שהפכו פליטי תרבות והתפשטו בכל חלקי הארץ  וקשה לשלוט בהם.

לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן

מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע