עד לפני כמה שנים, היו השערות על התחממות כדור הארץ, על הפשרת הקרחונים ועל עליית פני המים בימים ובאוקיינוסים בכל העולם. היום אנו רואים שזה כבר מתממש, באיים הקטנים השוקעים באוקיינוס השקט. על פי חישובי החוקרים, עליית המים במילימטר אחד בים, תגרום לנסיגה של 1.5 מטר של חוף. מכאן שעליית מים במטר אחד בים, תביא לנסיגה של 1500 מטרים של חוף. מעריכים שעד 2050 הים יעלה ב 32 ס"מ ולנסיגת החוף קרוב ל 500 מטרים.

חוקרים מאוניברסיטת כלכותה שבהודו, מדווחים שנעלם אי קטן במפרץ בנגל, שבין בנגלדש להודו. במפרץ זה יש מאות איים זעירים שבחלקם חיים בני אדם המתפרנסים מדייג ומחקלאות. מאחר שגובה האיים הוא רק מטרים ספורים מעל פני הים (כמו ביתר האיים בדרום האוקיינוס השקט), מעריכים שאי נוסף ישקע בעוד שנתיים שלוש וגורל יתר האיים המיושבים והאחרים, יהיה דומה.

באוקיינוס השקט יש 40 איים הנמצאים בסכנת שקיעה בטווחי זמן לא רחוקים ותושביהם יצטרכו לעבור למקומות שיסכימו לקלוט אותם. למשל האי קיריבאטי ואיי מרשל  מאכלסים 160 אלף תושבים, שיצטרכו לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגלל שיטפונות תמידיים, נסיגת חופים מתמשכת וסכנת שקיעה.

האי טובלו (Tuvalu ) שהוכרז לפני 23 שנה כמדינה, הנמצא באוקיינוס השקט בין איי הוואי לבין אוסטרליה (1000 ק"מ מפיג'י), מאכלס 11,000 אזרחים. גודלו 26 קמ"ר, נמצא ברובו כמטר מעל פני הים והנקודה הגבוהה ביותר מגיעה לארבע מטרים בלבד. מתחת למים סמוך לאחד החופים, התגלתה מערה פרהיסטורית שבה נמצאו ממצאים של האדם הקדמון שחי בה לפני 8000 שנה.

המערה שהייתה אז על היבשה באי האלמוגים, שימשה מחסה לאדם הקדמון שהתפרנס כאן מדייג, מצייד ומצמחי הבר. גם האיים המלדביים המאכלסים כ 300 אלף בני אדם, נמצאים בסכנת שקיעה. בפפואה שבניו גינאה, הנמצאת בדרום האוקיינוס השקט, עומדים לפנות  1500 תושבים מהאי קילינאו ועוד 2500  מהאי הפולינזי טאקו הנמצאים בסכנת שקיעה.  איש מחקר מניו זילנד, החוקר את האי טאקו גילה, שכל אדם בוגר באי, יודע לשיר 1000 שירים מהזיכרון.

הוא משער שלא תהיה להם בעיה להסתדר במקומות אחרים שיקלטו אותם, בגלל הזיכרון המופלא והיכולת המוזיקאלית שלהם. בנגלדש שברובה מישורית, כמעט  בגובה פני הים, נמצאת כבר היום בסכנת הצפה מהים. זה מהווה איום קיומי על מיליוני בני אדם החיים במישורים רחבים אלה ומתפרנסים מחקלאות.

אם נשוב אל הים התיכון, גם כאן אפשר למצוא שרידי תרבויות קדומות מתחת לים. למשל הנמל שבנה המלך הורדוס בקיסריה לפני 2000 שנה (שהיה גדול ומפואר בזמנו), נמצא היום מתחת למים, כמו שרידי תרבויות עתיקות אחרות שחיו בחופי הים התיכון. אם הקרחונים ימשיכו להפשיר והים התיכון ימשיך לעלות, בעוד כמאה שנה רוב החופים הנמוכים שמסביבו יוצפו, כולל הדלתה של הנילוס שבה חיים מיליוני בני אדם. על מנת למנוע את רוע הגזרה, או להאט את תהליכיה, על המדינות המתועשות לקבל החלטה להפסיק את זיהום האוויר הגורם לאפקט החממה, להתחממות כדור הארץ ולהפשרת הקרחונים.

קיימים תהליכים טבעיים שאינם בשליטתנו, אולם במאת השנים האחרונות, אנו גרמנו לשינויים מהירים וקיצוניים באטמוספרה (ובחלקי כדור הארץ האחרים), שקורים בטבע רק לאורך זמן רב. בינתיים על המדינות העשירות לעזור לתושבי האיים המוצפים והשוקעים באוקיינוס השקט, למצוא מקומות חלופיים ולבנות את חייהם מחדש.

אם נשוב לארצנו הקטנה, עלינו להקשיב למדעים (שיש הסכמה ביניהם), הטוענים שתהליך עליית המים בימים הוא אמיתי וכבר לא השערה בלבד. מכאן שאל לנו להמשיך לתכנן בניית איים בים, להרחיב שדה תעופה אל תוך הים, לבנות בתים קרוב מדי לחופים ובפרט לחופים נמוכים. מאחר שגם התעשייה שלנו "תורמת" את חלקה בזיהום האוויר, עליה לעשות חשבון נפש ולשנות את דרכיה למען בריאות תושבי הדור הזה והדורות הבאים.