היברנציה ( Hibernation ) היא תרדמת חורף אצל בעלי חיים באזורים קרים מאוד. זו אינה שינה רגילה שבה הפעילות הפיזיולוגית של הגוף כמעט שאינה משתנה. בהיברנציה טמפרטורת הגוף יורדת מאוד, עד שהיא משתווה כמעט לטמפרטורה הנמוכה של הסביבה וחלה האטה משמעותית בכל התהליכים הפיזיולוגיים. קצב פעימות הלב וקצב הנשימה יורדים מאוד וכך גם המטבוליזם ( חילוף חומרים) בגוף.

בעל חיים במצב זה אינו אוכל ושותה, אינו פעיל, וגופו מתקיים מהשומן שצבר בעונות הפעילות. קיימים הבדלים באורך זמן ההיברנציה אצל בעלי חיים שונים. יש כאלה המסתפקים בתרדמה של ימים אחדים ויש המאריכים את הזמן עד לחצי שנה. זה תלוי בתנאי האקלים באזור מחייתם, בגודל גופם ועוד.

תרדמת החורף אינה בלעדית רק לחיות הבר כגון, דובים, סנאים, קיפודים, צבים, נחשים, עטלפים ועוד, אלא גם לבעלי חיים קטנים שמחזיקים בבית, כגון אוגרים, הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים בלבד.

קיימת גם תרדמת קיץ (אסטיבציה Aestivation -) אצל בעלי חיים באזורים מדבריים חמים, שבהם יש תנאי חום ויובש קשים, עם מחסור במים. בעלי חיים (כגון דו חיים למיניהם) הנמצאים בבתי גידול שונים במדבר האוסטרלי, מתחפרים עמוק באדמה לאורך עונת הקיץ. מתחת לאדמה המדברית הלוהטת, הם מוצאים מיקרואקלים לח עם טמפרטורות נוחות ושם נכנסים לתרדמת קיץ ארוכה עד לעונת הגשמים הבאה. מצב זה של תרדמת חורף או קיץ, קיים רק אצל בעלי חיים.

אולם כעת אנו קוראים על מקרה יוצא דופן של אדם שנכנס להיברנציה על הר קפוא למשך 24 ימים ונשאר בחיים. מדובר ביפני בן 35 שעלה עם חבריו להר גבוה בטמפרטורת קיפאון והחליט לרדת לבד ברגל כשחבריו ירדו ברכבל.

במורד ההר הוא מעד ונפל, שבר את אגן הירכיים ואיבד את הכרתו. הוא שכב במקום הקפוא הזה ללא הכרה, במשך 24 ימים, עד שהתגלה בסוף אוקטובר ( 06 ) כשהוא עדיין חי. טמפרטורת גופו ירדה מ 37 ל 22  מעלות צלזיוס (כלומר ירידה של 15 מעלות) והדופק כמעט שלא היה קיים.

מתברר שמוחו של האיש מתפקד היטב וגופו הולך ומחלים. ידוע בעולם הרפואה, שטמפרטורת גוף היורדת מתחת ל 32 מעלות צלזיוס, מורידה את סיכויו של אדם לחיות, אף על פי שהיו מקרים בודדים של אנשים ששרדו במצבים דומים. המקרה הנוכחי ייחקר היטב, על מנת לבחון דרכים חדשות בטיפול בחולים וגם לצורכי מסעות ארוכים (עתידיים) של אנשים בחלל.