עורב שחור (Corvus) שייך למשפחת העורביים לסוג עורב שבו יש 40 מינים שונים בעולם. בארץ למשל יש שישה מינים: עורב שחור, עורב אפור, עורב הודי, עורב מזרע, עורב קצר זנב, ועורב חום עורף.

העורב השחור הוא הגדול מביניהם ורוב העורבים צבעם שחור. רגלי העורב השחור קצרות וחזקות ומקורו העבה מותאם למזון מגוון מהחי ומהצומח, כי הם אוכל כל. זוג עורבים משתתף בבניית הקן, בדגירה על הביצים, ובטיפול בגוזלים עד לבגרותם. הוא יציב בארץ בניגוד לעורב המזרע הנודד.

העורב השחור נחשב לאינטליגנטי, הוא משתמש בכלים שהוא מוצא בטבע לשימושים שונים. יש לעורבים אלה יכולת להשמיע קולות מגוונים ולחכות ציפורים אחרות. מצמרות העצים הם מכריזים על הטריטוריה שלהם, ויוצאים בקבוצה להרחיק בזים המתקרבים אל הקנים. 

עורב מזרע – Corvus frugilegus

עורב המזרע חולף באזורנו בעונת החורף, גודלו כחמישים ס"מ, צבע נוצותיו שחור חוץ מכתם לבן ליד המקור. הוא נפוץ באירופה חוץ מהאזורים הצפוניים היותר קרים. הוא ניזון מחרקים, תולעים ונבטים של צמחים שונים. הוא שייך למשפחת העורבים, חי בלהקות וחברותי. בחורף מתאחדות מספר להקות ויוצרות להקות גדולות מאוד.

בסקוטלנד למשל ראו להקה בת 60,000 עורבים. בסוף עונת החורף, העורבים חוזרים ללהקותיהם הקטנות לצורכי רבייה. במהלך החיזור, הזכר מקיף במעגלים את הנקבה ומשמיע קולות רמים. לאחר מכן הוא עף לחפש לה מזון ואז הם מתחברים לזוג. כל זוג בונה קן מזרדים, שבו מטילה הנקבה עד חמש ביצים והזכר שומר על אזור המחייה שמסביב לקן.

הנקבה דוגרת על הביצים במשך 18 יום, ובזמן זה הזכר מביא אוכל לנקבה וגם לגוזלים הבוקעים מהביצים. כעבור כארבעים יום, מגיעים הגוזלים לגודלם המלא, אולם הם מקבלים מזון מהוריהם עד גיל חודשיים ונשארים בסביבת הוריהם עוד שלושה חודשים.  בגיל חמישה חודשים הם מגיעים לעצמאות מלאה ומתקיימים בכוחות עצמם.