על רכס יודפת נמצאים ישובי גוש שגב ואחרים, הר עצמון הגבוה בהרי הגליל התחתון המערבי ונופים יפים הנשקפים מכול הכיוונים. נוסעים לכיוון צומת המוביל, חוצים את הרמזור ופונים ימינה לכיוון כפר מנדא. חולפים על פני הישוב חנתון (משמאל), הנקרא על שם התל העתיק "חנתון" שממול. הישוב נוסד כקיבוץ וכעת הוא בתהליך של התרחבות לישוב קהילתי.

מימין לכביש נמצא אתר אשכול, שבו נמצא מאגר המים הגדול ביותר במסלול המוביל הארצי. חולפים על פני כפר מנדא (מימין) הנמצא לרגלי הר עצמון, שבצידו הדרומי הוא חשוף מצמחייה ובצידו הצפוני הוא מכוסה בחורש צפוף. הסיבה לכך היא קרינת השמש הישירה, המרוכזת והחמה, הנופלת על הצד הדרומי של ההר, בניגוד לקרינה המפוזרת (הפחות חמה) שעל המפנה הצפוני, המאפשרת צמחייה צפופה עם מאזן מים טוב יותר.

חולפים על פני הישוב מורשת ומגיעים לכפר כאוכב אבו אל היג'ה (מימין לכביש), שם אפשר לראות פיסול סביבתי מעניין במרכז הכפר. חוזרים לכביש הראשי וחולפים מימין על פני קבר מוסלמי של אבו אל היג'ה הקדוש, שעל שמו נקרא הכפר.

מגיעים למסעף כביש הפונה שמאלה ומוביל לשלושה ישובי גוש שגב: קורנית, שכניה ומנוף. כדאי לנסוע עד לישוב מנוף, משם נשקף נוף פתוח של עמק עכו (זבולון) עד לים התיכון. חוזרים לכביש הראשי ונוסעים עד לפניה ימינה לישובים יודפת, אבטליון והררית. פונים ימינה ונוסעים עד לישוב יודפת שנוסד בשנת 1960 על ידי בוגרי בית הספר הראלי בחיפה. הם קראו לעצמם "שכטריסטים" כי היו תלמידיו של המורה ד"ר יוסף שכטר שהמשיך להיות האב הרוחני של חברי הגרעין ושל מתיישבי יודפת. במרכז הישוב יש מצפה גבוה שממנו אפשר להשקיף על הנוף.

אפשר לבקר ב "יער הקופים" הנמצא סמוך ליודפת ולראות את הקופים הקטנים הקופצים בין ענפי אלון מצוי ומתקרבים למבקרים. יורדים ברגל מהישוב עד לרגלי תל יודפת ומטפסים במורד די תלול עד לפסגתו. זהו תל היסטורי חשוב, שבו היה ישוב יהודי בתקופת בית שני ועליו התנהל קרב קשה בין המגנים היהודים לבין לגיונות הצבא הרומי. הקרב על יודפת היה אחד מהקרבות הרבים שהתנהלו במהלך המרד הגדול של היהודים ברומאים, בין 66 ל 70 לספירה (מועד חורבן ירושלים והמקדש).

יוסף בן מתתיהו היה מפקד המרד בגליל והיה מפקד הקרב ביודפת. הוא נלקח בשבי לרומא, שם כתב את ספרי ההיסטוריה החשובים על היהודים של אותה תקופה בארץ ישראל, תחת השם יוספוס פלביוס. יורדים מהתל ועולים עד לכביש הצר המוביל להררית. הכביש עובר על רכס יודפת, שמשמאלו נמצאת בקעת סכנין ובה העיר סכנין והכפרים ערבה ודיר חנא, ומימינו נמצאת בקעת בית נטופה ובה תעלת המים הפתוחה של המוביל הארצי.

נוסעים מזרחה עד שמגיעים לחניון "יער צי"ם" (משמאל לכביש) ועולים לתצפית על הר האחים שבגובהו 520 מטרים מעל פני הים. ממשיכים לנסוע מזרחה עד לישוב הררית, מחנים את הרכב בחניה שבכניסה לישוב והולכים ברגל. הישוב הוקם בשנת 1980 על ידי אנשים שרצו להתחבר ולהשתלב במחזוריות החיים בטבע העושים סוג של מדיטציה כחלק מאורח החיים היומי.

הולכים עד לקצה המזרחי של הישוב ומגיעים לשביל, המוביל בין עצים נטועים וצמחייה טבעית נמוכה, עד ל "מבדד נטופה". רעיון הקמת מנזר המבדד, התחיל אצל נוצרי אוהב ישראל שהושפע משואת היהודים באירופה והחליט לחיות בארץ ישראל. בשנת 1967 הוא בחר לחיות בפסגת הר הררית המבודדת, ביחד עם נזיר נוסף. הוא רכש את השטח מתושב דיר חנא ובנה בית תפילה בתוך בור מים עתיק שהורחב והוסיפו לו גג ותקרה. לאחר שהמייסד הלך לעולמו, הצטרפו נזירים אחרים שבנו בית אירוח גדול, מספר מבנים וצריפי מגורים עבור נזירים ומתנדבים. הם מתנגדים להשתמש בחשמל ובמים זורמים, אלא בנרות ובמי גשמים שנאגרו בתוך בארות חפורות.

מהררית נוסעים באותו כביש צר בחזרה עד לצומת כביש היורד ימינה לכיוון הכפר ערבה. נוסעים מערבה לדיר חנא ואפשר לבקר שם בכנסיה קטנה ומיוחדת במרכז הכפר. נוסעים בכביש המוביל לכפר עלבון, שם עוברת מנהרת עלבון המובילה את מי הכנרת לתעלה הפתוחה, החוצה את בקעת נטופה לאורכה. מעלבון מתחברים לכביש המוביל לצומת גולני, משם לצומת המוביל וחזרה.