בקור ובגשם של אמצע ינואר עומד עץ הלבנה בשלכת ועליו מטפסים זלזלת הקנוקנות ויערה איטלקית. בחורש המעורב שבמורדות גבעות נופית, גדל הלבנה ביחד עם אלון התבור, אלון מצוי, בר זית בינוני, אלת המסטיק, קידה שעירה, גיאופיטים רבים ומלווים נוספים. בזמן זה של החורף, פורחת הזלזלת ובאביב תפרח היערה ביחד עם פריחת הלבנה ולבלובו.      

לבנה רפואי (Styrax officinalis) הוא עץ נשיר נפוץ במזרח הים התיכון, המלבלב ופורח באביב. הוא נקרא כך בגלל הגוון הלבן שבתחתית העלה, הנובע משערות כוכביות זעירות, המכסות צד זה בצורה צפופה מאוד.

הוא שייך למשפחת הלבניים המונה כמאה שלושים מינים בעולם. גובהו של העץ או השיח נע בין שלושה לשישה מטרים. העלים פשוטים דמויי לב, שפתם משוננת והפרחים יוצאים בקבוצות של שלושה עד חמישה.

הפריחה מאפריל עד יוני והפרחים הלבנים מלאי הצוף, מושכים אליהם חרקים, העוזרים בהאבקתם. הלבנה נמנה עם צמחי דבש, כי בחודשי האביב הוא שופע פרחים ריחניים שבהם מבקרות הדבורים האוספות את הצוף לעשיית דבש. פירות הלבנה לעומת זאת, ציפתם רעילה ואין בעלי חיים שאוכלים אותם. הלבנה גדל ביער ובחורש הים תיכוני בחברת אלון התבור, ולעתים גם בחברת אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית.

אפשר למצוא אותו גדל כמעט בכול חלקי הארץ, חוץ מהאזורים המדבריים. תושבי האזור קידשו את הלבנה ולא כרתו אותו, אולם אחרי השריפות, הוא מתחדש מבסיסו וצומח כשיח ולא כעץ. 

זלזלת הקנוקנות (Clematis cirrhosa) הוא צמח מטפס רב שנתי, ירוק עד, הגדל בר בחורש הים תיכוני בגליל ובגולן, בגלבוע ובעמקים, בכרמל וברמת מנשה, בשפלה ובהרי ירושלים. באמצע חודש ינואר (בסוף טבת), פורח השקד בדרום, והזלזלת פורחת בצפון. 

זלזלת הקנוקנות פורחת מינואר עד מרץ, ומוציאה הרבה פרחים בצבע לבן – קרם, עם ארבעה עלי כותרת, הרבה אבקנים והרבה עלה שחלה. עלי הכותרת שעירים בצדם החיצוני וחלקים בצדם הפנימי.

הפרחים חסרי צוף, דומים לפעמונים ונוטים כלפי מטה להגנה על אברי הרבייה מפני הגשם. הצמח גדל על מגוון קרקעות גיר ובזלת וגבעוליו המעוצים משתרגים ומטפסים בעזרת פטוטרות העלים הארוכות, כי אין בהם קנוקנות.

פטוטרות העלים נכרכות סביב ענפי עצים, שיחים, קירות אבנים ועוד, והצמח מטפס עד לגובה של כחמישה מטרים. העלים פשוטים וחלקים, נגדיים, דמויי לב, שפתם משוננת, וערוכים בקבוצות.

זלזלת מנוצה ((Clematis flammula,  הוא מטפס רב שנתי נדיר בארץ, ממשפחת הנוריתיים, הגדלה בצפון היותר גשום ועליה מורכבים. היא פורחת מהאביב עד לקיץ, בניגוד לזלזלת הקנוקנות שפרחיה גדולים יותר ופריחתה בחורף. בארץ יש רק שני מינים בר, בזמן שבעולם מוכרים למעלה ממאתיים עשרים מינים שאת חלקם מגדלים בגינות הנוי.

יערה איטלקית (Lonicera etrusca)  היא שיח מטפס המגיע לגובה של חמישה מטרים וגדל בצל עצי החורש הים תיכוני בארץ. עליו נגדיים קרחים ובסיסם יושב על הגבעול ללא פטוטרת. פרחיו מפיצים ריח נעים באפריל - מאי ועלי הכותרת משנים את צבעם אחרי שלושה ימים, מלבן סגול, לצהוב. הגביע והכותרת בעלי  חמש אונות וזה מספר האבקנים.

הפרחים שאורכם כשלושים ס"מ, מכילים צוף רב, הנאגר בצינור הכותרת ומושך אליו פרפרי לילה בעלי חדק ארוך, הניזונים מהצוף ומאביקים את הפרחים. הפרי הנוצר בפרח הוא ענבה אדומה ועסיסית המושכת ציפורים, האוכלים את הפירות ומפיצים את הזרעים. בזמן שהיערה הגדלה בר, הולכת ומצטמצמת בחורשים בארץ, היערה התרבותית נפוצה יותר בגינות הנוי, בגלל פרחיה הצבעוניים וריחם נעים בחודשי האביב.