בגבעות טבעון ובעמק הסמוך, גדלים ארבעה עצי אלון תבור עתיקים בגילים שונים, עם גזעים עבים הבולטים בסביבתם. שלושה עצים נמצאים בשדה פתוח בין רמת ישי וכפר יהושוע (סמוך לבית העלמין) שאחד מהם בולט במיוחד בקומתו ובעובי גזעו הענף. העץ הרביעי שגזעו עבה מאוד ועתיק יותר, נמצא בין טבעון לקיבוץ  אלונים. עצים אלה אומנם עבים ועתיקים, אך אינם גבוהים כמו אחיהם בשמורת דן ובחורשת טל שבצפון עמק החולה.  

על מנת להגיע לעץ העתיק שהיקף גזעו למעלה מחמישה מטרים, הולכים בדרך עפר לכיוון הלול של קיבוץ אלונים ולכיוון האנטנה הסלולארית. פונים עם דרך העפר ימינה והולכים בה עד שמגיעים לגדר בקר (מימין) והאלון בולט מעבר לה. בגליל אפשר למצוא עצים  עתיקים שנשתמרו ליד קברי צדיקים ולא נכרתו בגלל קדושת המקום. מיערות האלונים שהיו בעבר, נשארו רק שרידים בשרון, בשומרון, בכרמל, בגליל התחתון, בגליל העליון המזרחי, בעמק החולה, בגולן ובגלעד.

אלון תבור  (Quercus ithaburensis), הוא עץ נשיר הגדל עד לגובה של 600 מטרים מעל פני הים ואלון התולע שגם הוא עץ נשיר, גדל בגבהים שמעל 700 מטרים בגולן ובגליל העליון. לעומתם, אלון מצוי הוא עץ ירוק עד, המהווה את המרכיב הראשי של החורש הים תיכוני בגליל ובגולן ובכל מזרח הים התיכון. אלון תבור הוא עץ חד ביתי שגובהו מגיע לעשרה מטרים, עליו משוננים ומצופים שערות דקיקות צפופות וצדם העליון מבריק. הפרי הנקרא בלוט הוא למעשה אגוז חד זרעי היושב בספלול המתפתח ממצעית הפרח הנקבי. הבלוט אורכו 5 ס"מ, רוחבו 4 ס"מ ואורכו פי שניים מאורך הספלול שקשקשיו כפופים לאחור. הבלוטים משמשים מזון בטבע לבעלי חיים רבים וגם האדם נצלם בעבר למאכל ולתעשייה. מהעפצים הגדלים על העץ, נהגו להפיק דיו ששימש לכתיבה על קלף מעור או על נייר.

הפריחה של האלון מופיעה בצפיפות בחודשים מרץ - אפריל. פרחיו הנקביים מופיעים בקבוצות קטנות של שניים עש ארבעה פרחים הנראים כמו כדים קטנים, בעלי שלושה עמודי עלי, צלקות בולטות ושחלה תחתית. פרחיו הזכריים מסודרים בתפרחות ארוכות התלויות כלפי מטה. בכל פרח יש כשישה אבקנים, שאבקתם עפה ברוח להאבקת הפרחים הנקביים. הבלוטים אינם נפוצים ומתרחקים מהעץ, אלא נופלים לרגליו ונובטים בצלו.