אדר הוא חודש צבעוני ומלא חיים בנופי הטבע בארצנו וגם שמחת חג בו. שהרי נאמר,"משנכנס אדר מרבים בשמחה". השירה האביבית של ציפורי השיר, מראות הפריחה בשדות, המים הזורמים בנחלים והאור המתגבר, משתלבים בשמחת האביב באדר. ביום העשרים ושניים בחודש מרץ (המקביל לאדר), מציינים בהמיספרה הצפונית של כדור הארץ, את יום "השוויון האביבי" (אקווינוקס האביב) שבו משתווים שעות האור לשעות החושך. מיום זה והלאה, הימים הולכים ומתארכים, עד ליום הארוך ביותר בשנה שהוא ה 21 בחודש יוני.

אדר הוא החודש השישי מתשרי והחודש השנים עשר מניסן כמו שכתוב במגילת אסתר (ט, א) "ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר". מקור השם הוא בבלי (אדרו) שהגיע לירושלים עם שבי ציון. יש אומרים שהמילה אדר היא מלשון הדר, כי הטבע בחודש זה מלא הדר של פריחה ריחנית, שדות ירוקים, והדרים פורחים.

בתקופת המשנה והתלמוד חילקו את השנה לארבע תקופות וחודש אדר מסיים את תקופת טבת ומסיים את השנה. התקופות הן: תקופת ניסן (ניסן, אייר, סיוון ), תקופת תמוז (תמוז, אב, אלול), תקופת תשרי ( תשרי, חשוון, כסלו), תקופת טבת (טבת, שבט, אדר). בתנ"ך מופיעים החודשים על פי מספרם הסידורי מהחודש הראשון עד לחודש השנים עשר והשנה הייתה שנת ירח בת שנים עשר ירחים.

במהלך חודש אדר הולכים ומתרבים מרבדי הפרחים הצבעוניים, המשתנים בגוניהם בהדרגה במהלך ימי האביב. לא מזמן נפרדנו מהפריחה של כרכום חורפי, סתוונית היורה, כדן קטן פרחים, בן חצב סתווני, חלמונית גדולה  (במוקמות מסוימים), נץ החלב ועוד. הופיעו במקומם נרקיסים, רקפות, כלניות, סביונים, קחוונים, ציפורני חתול, ניסנית דו קרנית, כתמה עבת שורשים, חמציץ נטוי, זהבית השלוחות ועוד רבים אחרים. בגל הבא פרחו, נזמית לופתת, לופית מצויה, גרניון הארגמן, מקור חסידה גדול, עירית גדולה, לשון הפר הסמורה, מסרק שולמית, זמזומית מצויה, טופח ריסני, טופח נאה, מרגנית השדה, חרדל השדה, אירוס מצוי (צהרון), זלזלת הקנוקנות, רותם המדבר, קידה שעירה ועוד.

בהמשך או במקביל להם, פורחים עצי בר נשירים, כגון  שקד מצוי, כליל החורש, אלון תבור, אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, עוזרר קוצני והעצים הנשירים במטעים. בשדות הבור פורחים סוגי תלתן,  צבעונים, אירוסים, סחלבים, תורמוסים, נוריות, חרציות ועוד. הפרגים האדומים חותמים את עונת הפריחה האביבית במרחבים הפתוחים בכל מקום. 

בחורש הים תיכוני בהרי הצפון, מופיעים בחודש אפריל (ניסן) פרחים צהובים של אחירותם החורש, הבולטים בנוף עד ראשית יוני וחותמים את פריחת החורש. גם השמים של חודש אדר מגוונים מאוד. בולט הצבע הכחול בימים בהירים, הלובן של העננים הגבוהים והצבעים האפורים של ענני הגשם. באדר יש יותר ימי קשת בענן, כי יכול לרדת גשם בצד אחד ומנגד זורחת השמש ומקרינה על טיפות המים. קרן אור שקופה הנשברת בטיפת מים כמו במנסרה (פריזמה), מתחלקת לכל צבעי הקשת. מרבדי הפרחים בהר ובעמק מבשמים בריחותיהם את סביבתם הטבעית ומושכים אליהם מאביקים רבים וגם מטיילים הרוצים לחוש את שמחת הטבע באדר.