דובון הקורים (Ocnogyna loewii  ) שייך לפרוקי רגליים, לחרקים ולמשפחת הדובונים שהם פרפרים טוואים. אף על פי שהזחלים נראים שעירים, אפשר לגדלם על מנת לצפות  בהתנהגותם ולהכיר את מחזור חייהם. הם אינם נושאים שערות רעילות ואינם מזיקים לאדם כמו זחלי טוואי האורן המסוכנים.

בסוף חודש אוקטובר יוצאים פרפרי הדובון הקטנים מחוץ לאדמה ועפים באוויר. הם אינם אוכלים כי גפי הפה שלהם מנוונים ותפקידם היחיד הוא הפריה והטלת ביצים והם חולפים מן העולם תוך מספר ימים. כעבור כחודש וחצי, בוקעות הביצים שגודלן מ"מ אחד ומהן יוצאים זחלים זעירים המתחילים מיד לכרסם את העלים הרכים שמסביבם.

בחודש בפברואר הקר והגשום, אפשר לראות קנים של דובונים בשדות הבור על האדמה או על שושנות עלים צמודות לקרקע. הקן עשוי מטווה קורים ובו מושבה של זחלים זעירים. לאחר בקיעת הזחלים מהביצים, תהליך גדילתם איטי מאוד וכעבור חודש ימים הם מגיעים רק לגודל של שלושה מ"מ. במהלך החודש השני לחייהם הם גדלים מהר יותר ובהיותם בני 60 יום הם כבר מגיעים לגודל של 30 מ"מ , כלומר גדילה פי עשרה תוך חודש.

הם ניזונים מעלים צעירים רעננים שרק נבטו בשדות וחוזרים למחסה הבטוח מתחת למעטה הקורים. במהלך חודש אפריל, לאחר שהזחלים עסקו באכילה מרובה ובגדילה, משתנה גוון שערותיהם משחור לחום אדמדם. הם נכנסים לתוך האדמה (עד לעומק שבין 10 ל 15 ס"מ) ומתגלמים בתוכה. הם נמצאים במצב של גלמים לאורך כל חודשי הקיץ החמים, עד אמצע הסתיו.

בסוף אוקטובר בוקעים פרפרים קטנים (טוואים) מתוך הגלמים, הם יוצאים מתוך האדמה לאוויר ומתחילים מחזור חדש של דובונים. הטלת הביצים נעשית על עלים צעירים או על אדמה לחה. הזחלים הזעירים, מצטופפים מתחת למטווה הקורים שהם יוצרים מסביבם המהווה מיקרו אקלים נוח עבורם. הם אוכלים את העלים הצעירים שלידם וגם יוצאים לחפש צמחים בסביבתם הקרובה ושבים לקן.    

בראשית האביב כאשר הזחלים מגיעים לשיא גודלם, הם עוזבים את קן הקורים המשותף, נעים באופן עצמאי בשדה ואוכלים עוד צמחים לפני כניסתם לעומק הקרקע והתגלמותם בתוכה.