ברד הוא משקע בצורת גוש קרח דחוס, הנוצר כתוצאה מזרימות אנכיות חזקות. הוא נוצר בענן ענק ופעיל בשם קומולונימבוס, בעיקר בעונות המעבר של האביב והסתיו.

ב 18 בפברואר וביום ה 15 במרץ  (07), ירד ברד בצפון הארץ ובמרכזה. ב 18 בפברואר ירד ברד כבד בקוטר של 15 ס"מ, במשך כעשר דקות במרכז וגרם נזקים לחממות. בחמישה עשר במרץ ירד ברד ושלג ברמת הגולן, בהרי הגליל הגבוהים ובהרי ירושלים.

רק כאשר רואים מקרוב את עוצמת  התופעה, מבינים את גודל הנזקים שהברד גורם בכל שנה במקומות רבים בעולם. רוב הברד היורד בארץ הוא קטן ונוצר כתוצאה מקיפאון טיפות המים בענן. גודלו בדרך כלל, כחצי ס"מ ואינו גורם נזקים.   

ברד כבד נוצר בדרך כלל כאשר יש זרימות אנכיות חזקות, המעלות אדי מים כלפי מעלה אל מעבר לרום הקיפאון. בתהליך זה יש מעבר של אדי מים ממצב של גז, למצב נוזל ולמצב מוצק (קרח).

גרעין הקרח הקפוא צונח כלפי מטה ואוסף סביבו עוד טיפות שמיד קופאות. אולם הוא אינו מגיע לקרקע, אלא עולה בצורה אנכית כלפי מעלה ואוסף אליו עוד טיפות שקופאות במעטפת החיצונית שלו.

תהליך זה של נפילה ועליה אנכית, יכול לחזור על עצמו מספר פעמים עד שנוצר כדור קרח כבד היורד כברד על הארץ. גודל הברד תלוי בעוצמת הזרימה האנכית כלפי מעלה. ככל שהיא חזקה, כך יגדלו כדורי הברד הקפואים.

ככל שחלקיקי הקרח שוהים יותר זמן בענן ונעים בו אנכית, הם קולטים עוד שכבות ונעשים גדולים וכבדים. הברד בנוי למעשה כמו בצל יבש עם גלדים סביבו. הגרעין הפנימי הקפוא של הברד, אוסף סביבו שכבות הקופאות במחזורים שונים.

כאשר האדמה מתחממת מהשמש בעונות המעבר, האוויר המתחמם מעליה עולה עם אדי מים רבים לגובה ומתקרר. בהתקררותו הוא אינו יכול להחזיק את הכמות הרבה של האדים והם מצטופפים ומתעבים לנוזל. קומולונימבוס אוצר בתוכו אנרגיה עצומה, המניעה את האוויר במהירות רבה בצורת רוח אנכית, במהירות של 170 קמ"ש.

הברד גדל בעליה אנכית מהירה, בטמפרטורה שמתחת לאפס מעלות צלזיוס. אדי המים שבענן קופאים סביב גרעיני אבק, גרעיני קרח, וגדלים לברד. באוגוסט  1980 ירדה שכבת ברד בעובי של שני מטרים במרכז ארה"ב, שם יש תשעה ימי ברד בממוצע בשנה.

הברד הגדול ביותר בעולם ירד בקנזס, במשקל של קילוגרם אחד, בקוטר  15 ס"מ, מגובה של כעשרה ק"מ, במהירות של 180 קמ"ש. הוא גרם נזקים כבדים לגידולים חקלאיים למכוניות ולבתים.