בלילה בהיר של אמצע חודש סיוון (ראשית יוני 07 ), התהלכה גירית מצויה צעירה על מדרכות הישוב, השמיעה צווחות רמות והשאירה שובל של ריח חריף מאחוריה. פתאום הופיע חתול שניסה להרחיקה, אולם היא פערה את פיה, חשפה את שיניה וניסתה לתקוף אותו תוך השמעת קולות ונסיגה איטית לפתח צר מתחת לבית. בינתיים החתול נסוג ונעלם, והגירית הצעירה המשיכה להשמיע קולות מצוקה וקריאות עזרה מהוריה.       
גירית מצויה meles Meles ( Bager ), שייכת לסדרת טורפי היבשה ולמשפחת הסמוריים. קרוביה הם סמור ובואש שיש להם בלוטות ריח (בבסיס הזנב) המפרישות נוזל מצחין, המבריח את אויביהם.
גירית מצויה, נפוצה באירופה, באסיה, במזרח התיכון וברוב חלקי הארץ. אורכה 70 ס"מ (בלי הזנב שאורכו 20 ס"מ), בעלת פרווה צפופה, רגליה קצרות ועבות ואוזניה קטנות. היא חופרת מחילות מסועפות בתוך האדמה למטרת מגורים ולצורכי גילוי שורשים למאכל. היא טריטוריאלית השומרת בתקיפות על סביבת מחייתה וממוצע חייה בטבע כשש שנים. זוג גיריות חי ביחד לאורך כל השנה ובאביב ממליטה הנקבה שני גורים. היא ניזונה מהחי, כגון חרקים, דו חיים ויונקים קטנים ומהצומח בעיקר מפירות ושורשים.  
גירית הדבש (   Mellivora capensis) נפוצה בעיקר ביבשת אפריקה והיא נדירה בארץ. גודל גופה קטן, רגליה קצרות והיא הולכת על כפות רגליה בצורה די מסורבלת. היא עטופה בפרווה עם זיפים צפופים בצבע שחור עם פס לבן לאורך הגב מהראש עד לזנב. היא פעילה בשעות הלילה ומשום כך היא כמעט לא נראית.
גירית הדבש ניזונה מעכברים, דו חיים, זוחלים, ציפורים, יונקים קטנים, חלזונות, תולעים, חרקים ודבש, ואוכלת גם פקעות, שורשים ופירות. רגליה הקדמיות מצוידות בטפרים חזקים לחפירה ושיניה אינן חדות כמו אצל טורפים אחרים כי היא ניזונה גם מהחי וגם מהצומח.
היא אוהבת דבש ומסוגלת להרוס כוורות וחלות דבש מבלי להיפגע, כי פרוותה מגינה עליה מעקיצות דבורים ומנקישות של נחשים ארסיים.
במזרח אפריקה תולים את הכוורות על ענפי עצים כדי להגן עליהן מפני גיריות. עורה של הגירית רפוי מאוד כך שאם טורף מנסה לתפוס אותה בעור גבה, היא מסובבת את ראשה לאחור ונושכת אותו.
תקופת ההיריון נמשכת שישה חודשים והנקבה ממליטה גור אחד או שניים בהמלטה אחת. הזכר והנקבה מטפלים ביחד בגורים עד לבגרותם והזכרים גדולים בהרבה מהנקבות. לגירית יש חוש ריח מפותח, אולם חוש הראיה והשמיעה חלשים כי עיניה קטנות ואזנייה חבויות בתוך פרווה סבוכה.
הגירית נחשבת לחיה הכי נועזת באפריקה על אף גופה הקטן ( בספר גינס היא רשומה כחייה הכי נועזת בעולם). בארץ חיים מיני בעלי חיים שמקורם מאפריקה החמה, מאזורים צפוניים קרים ומאזורים מדבריים יבשים, כי יש כאן גיוון אקלימי רב.