עטלפים (Cheroptera) הם יונקים מעופפים בעלי שלייה. הגפיים הקדמיות בנויות מעצמות ארוכות ודקות ועליהן מתוח עור לכל אורך הגוף, המשמש לתעופה. בסדרת העטלפים מוכרים בסביבות 110 סוגים הכוללים כאלף מינים. הם חיים במערות בלהקות גדולות, בכל מקום בעולם. כאשר הם נחים או לנים, הם נתלים בעזרת ציפורן בזיז סלע, כשהראש כלפי מטה, כך שהם מוכנים מיד לצנוח ולעוף. כאשר הם נופלים (מאיזו סיבה) על האדמה, הם מתקשים להתחיל לעוף.

אורך חייהם הממוצע, הוא בסביבות 20 שנה ומשקלם נע בין שני גרם לבין אלף חמש מאות גרם. העטלפים הגדולים והכבדים הם בדרך כלל עטלפי הפירות הגורמים נזקים לפירות במטעים.

העטלפים הקטנים הם בדרך כלל אוכלי החרקים, המועילים לחקלאים ולאדם, בצמצמם את כמות החרקים בסביבת מגוריו. עיניהם מנוונות וכמעט חסרי ראייה והם מפיקים גלי קול בתדירות גבוהה, החוזרים אליהם מעצמים בסביבה. בדרך זו הם נמנעים מהיתקלות בקירות, בגדרות, בחוטי חשמל ובענפי עצים בשדה, שם הם לוכדים חרקים באוויר. באזורים קרים, העטלפים נכנסים להיברנציה (תרדמת חורף) ופעימות הלב יורדות מאלף עד לעשר פעימות בדקה.  

עטלף הפירות הוא הגדול מבין כשלושים מינים החיים באזורנו. הוא נפוץ באפריקה, בארצות הים התיכון ובמדבריות. העטלף ישן ביום כשהוא תלוי כלפי מטה ויוצא בלילה מהמערה כדי להשביע את רעבונו בפירות הגן והמטע. אפשר לראות להקות גדולות של עטלפים במערות טחובות ואפלות, כשהם תלויים ברגליהם על זיזי סלע בתקרה ובקירות. חוש הראיה וחוש הריח של עטלף הפירות מפותחים ובאמצעותם הוא מוצא את מזונו ואת דרכו גם באפלה גמורה. לעומתו, עטלף החרקים מאתר חרקים זעירים במעופם באוויר, בעזרת סונר תהודה על קולי.

הריון נקבת עטלף הפירות, נמשך כ 16 שבועות ובכל המלטה נולד ולד אחד (לעתים רחוקות שניים). הנקבה ממליטה פעמיים בשנה והוולד הרך נצמד אליה. העטלפים הצעירים מתחילים לעוף כשהם בני חודשיים וחצי, בגיל חצי שנה הם מגיעים לגודל של עטלף בוגר ובגיל שמונה חודשים הם מגיעים לבגרות מינית. האויבים הגדולים, הטורפים את העטלפים, הם העופות דורסי הלילה ובפרט התנשמת.