רדון ( Radon – Rn  222 ) הוא גז רדיואקטיבי טבעי, הנוצר מהתפרקות ראדיום 226  ונמצא בריכוזים שונים בסלעים, בקרקעות ובעפרות אורניום. הוא גז כבד, חסר צבע וריח, העלול לחדור לבתים צמודי קרקע או למרתפים דרך סדקים ולהצטבר בחדרים לא מאווררים. 

יסוד הראדיום (Radium – Ra ) התגלה על ידי החוקרים מארי ופייר קירי (Curie ) בשנת 1898 והתברר מאוחר יותר, שהוא רדיואקטיבי פי מיליון מאורניום. אורניום 238 מתפרק בשרשרת ליסודות אחרים וראדיום 226 מתפרק אף הוא וממנו נפלט היסוד רדון בצורת גז רדיואקטיבי אציל. 

רדון 222 רדיואקטיבי, מתפרק לחלקיקים, הפולטים חלקיקי אלפא מסוכנים. כאשר נושמים חלקיקי אלפא (ואחרים) ביחד עם אבק הבית, הם ממשיכים לפלוט אנרגיה ברקמות דרכי הנשימה. במהלך השנים, קרינה זו עלולה לגרום להתפתחות גידולים סרטניים בריאות. לעומת זאת, עור האדם עמיד בפני פגיעתם.

על פי מחקרים רבים שנעשו בארה"ב ובעולם, הוכח שגז רדון הוא קרצינוגני (מסרטן) והוא הגורם הראשי לסרטן ריאות אצל אנשים שאינם מעשנים (קל וחומר אצל מעשנים החשופים גם לקרינת גז הרדון).

עם כל זה, המחקרים בעולם הוכיחו, שהגורם מספר אחת לסרטן ריאות, הוא העישון האקטיבי, הבא אחריו הוא גז רדון ואחריו העישון הפסיבי. ממליצים כמובן להימנע ככל האפשר, מכל אחד מהגורמים האלה, כי סיכויי החלמה מסרטן ריאות הם מהנמוכים ביותר, מבין הגידולים הסרטניים. 

גז רדון שמתפרק באטמוספרה אינו גורם נזק לריאות, אולם כאשר הוא מצטבר במבנים סגורים או בתים שאינם מאווררים דיים, הוא עלול (לאורך שנים) להזיק. התקן לגבי ריכוז גז רדון שנקבע בארה"ב, באירופה וגם בישראל, הוא  200 בקרל למטר קוב (בקרל \ מ"ק). בקרל (bequerel ) היא יחידת מדידה להתפרקות חומר רדיו אקטיבי. היום ממליצים באירופה ובארה"ב להחמיר בתקן למבנים ולהגיע לריכוז של  75 בקרל למטר קוב.

לפי הבדיקות שנעשו בארץ, נמצאו ריכוזים גבוהים של רדון, במיוחד בערד, בכרמיאל ובירושלים, אך הגז הרדיואקטיבי הזה, מצוי בריכוזים שונים בכל חלקי הארץ.

חשוב במיוחד למדוד את הקרינה בגני הילדים ובבתי הספר, במבנים צמודי קרקע ובמבנים שמתחת לפני הקרקע. רצוי גם למדוד את ריכוזו בבתי מגורים רגילים, שמא הקירות העשויים מבלוקים וביטון, פולטים גז רדון. בכל מקרה, חייבים לאוורר את הבית בכל יום מסיבות רבות אחרות.