בסוף הקיץ החם והיבש פורחת חבצלת החוף, בנוף חולי צחיח ומסביבה צמחים יבשים. גם "חבצלת קטנת פרחים" פורחת בין סלעים על גבעה יבשה ומסביבה חוחים ודרדרים יבשים. המראה דומה לתיאור בשיר השירים " כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות". חבצלות הפורחות בלבן ביובש של סוף הקיץ, עוררו השתאות בקרב משוררים, שהזכירו אותן בשיריהם עוד מימי המקרא.

למשל בשיר השירים כתוב: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים". בשיר ישן כתוב: "אור חבצלות זמר שושנים, בשרון עלה ריח עדנים", או בשיר "שקרים שקטים" של יהודית רביץ כתוב: "על פני חבצלות סגולות ושלל צמחי המים" ועוד.

פרחי החבצלת ביחד עם פרחי החצב, מבשרים על הפחתת שעות האור ועוצמתו, לקראת יום השוויון הסתווי שחל ב 22 בספטמבר. במהלך הסתיו, הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות והיורה בא ומעלה את ריח האדמה. חבצלת החוף בולטת בפרחיה הגדולים בחולות החוף, "חבצלת קטנת פרחים" חבויה במקבצים קטנים בין צמחי בתה  וחבצלת הנגב בולטת באוקטובר בחולות הנגב הצחיחים.

חבצלת החוף  -  Pancratium maritimum הוא גיאופיט רב שנתי, בעל בצל גדול בעומק החול. בצפון הארץ, אפשר לראות חבצלות פורחות בסוף הקיץ, לאורך החוף שבין ראש הנקרה לנהרייה, בחוף החולי שבין ברכות הדגים של מעיין צבי לבין מעגן מיכאל, וגם  בחולות שבין שדות ים לחדרה.

צמח החבצלת שייך למשפחת הנרקיסיים, בעל עטיף כותרתי, שישה אבקנים, עמוד עלי, שחלה תחתית ופרי הלקט עם הרבה זרעים שחורים (בהבשלתם). הריבוי נעשה בעיקרו על ידי בצלים קטנים המתפתחים לצד בצל האם, אך מעט צמחים נובטים מזרעים.  חבצלת החוף מתמודדת עם תנאי קיום אביוטים קשים, השוררים בקרבת חוף הים. לבצל החבצלת יש שורשים הגדלים לעומק וגם לצדדים. זה מונע את חשיפתו מחוץ לחול, או קבירת הצמח מתחת לחול.

לחבצלת החוף יש אפשרות להתמודד עם המליחות, המגיעה אליו עם רסס מי הים. לעלים יש כסות צפופה של שערות המונעות מגרגרי החול (המורכבים מקוורץ) החדים לפצוע את רקמות הצמח. פני העלה מכוסים בכסות שעווה (קוטיקולה), המגנה על רקמת האפידרמיס, שתפקידה לשמור על הרקמות הרכות שבתוך העלה. החבצלת "מעדיפה" לפרוח בקיץ, כדי להימנע מרוחות החורף החזקות. הבריזה הימית הקיצית נושבת משעות הצהריים עד הערב לכן הפריחה היא בשעות הלילה שאין בהן רוח. 

כל פרח נפתח רק ללילה אחד להאבקתו על ידי רפרפים ונסגר. אם רואים בשעות הבוקר פרחים פתוחים, סימן שלא ביקרו בהם רפרפים ולא הייה בהם האבקה בשעות הלילה. צמח החבצלת יוצר מזון בימי החורף והאביב ומאחסן אותו בתוך הבצל. עליו מייבשים בסוף האביב והבצל נכנס לתרדמה חלקית כאשר הוא ממשיך את הפעילות הפיזיולוגית של הרקמות היוצרות. בסוף הקיץ החם והיבש, הוא מוציא מעל לחול, פרחים לבנים גדולים, כך שהפריחה הנוכחית שייכת לצמיחת האביב שהתעכבה בקיץ.

חבצלת קטנת פרחים  -  Pancratium parviflorum , הוא גיאופיט בעל בצל גדול, רב שנתי, הנמצא עמוק באדמה הררית סלעית. מעל הגבעה שממערב לנופית, גדל מקבץ קטן של צמחי חבצלת קטנת פרחים.

אפשר להגיע אליו בשביל היורד מנופית מערבה לכיוון שביל ישראל. פונים שמאלה (דרומה), הולכים על דרך עפר עד למחסום אבנים ומתחילים לטפס על הגבעה מימין מבלי לחצות את גדרות הצאן והבקר. בראש הפסגה, נמצאים שני עמודי מתח גבוה ובסביבת אחד מהם, גדל מקבץ פרחי "חבצלת קטנת פרחים" בין צמחי בתה.

הוא מתרבה מניצנים המתפתחים על הבצל וגם מזרעים הנוצרים בהלקט הפרי. לפני יציאת הפרחים מהאדמה, הם עטופים ביחד במתחל הנפתח מעל פני האדמה. תפרחות הצמח מגיעות לגובה של כ 40 ס"מ ומונות כחמישה עד שמונה פרחים הנישאים על עמוד תפרחת אחד. פריחת "חבצלת קטנת הפרחים" נמשכת מאוקטובר עד סוף דצמבר, בניגוד לחבצלת החוף הפורחת מסוף אוגוסט עד אוקטובר.

פרחי החבצלת מופיעים כחודשיים לפני הופעת העלים, הצומחים רק עם רדת גשמי החורף. לפרח יש שישה עלי כותרת לבנים מפורדים, שלאורכם בולט עורק ירוק בהיר. האבקנים קבועים על עלי הכותרת, עמוד העלי דק ובתוך הפרי (הלקט)  מבשילים הזרעים בראשית הקיץ. העלים הירוקים מחזיקים מעמד עד סוף האביב ונובלים ומתייבשים ביובש של ראשית הקיץ.

בצל החבצלת ממשיך לפעול בקצב איטי באדמה במהלך חודשי הקיץ ומוציא את פרחיו בסתיו, המשלימים את מחזור הגידול השנתי. הפרחים בוקעים מתוך האדמה כשהם עטופים בעלה מתחל, הם נפתחים ומיד "מזמינים" חרקים להאבקתם. המטיילים שיגיעו אל ראש הגבעה, ייהנו מפריחת המקבץ היחיד שעליה ומהנוף הנשקף ממנה.