המאור הגדול   \ אהוד קלפון

בספר בראשית בפרשת הבריאה, נועד המאור הגדול (שמש) לממשלת היום והמאור הקטן (ירח) לממשלת הלילה. העמים העתיקים התייחסו לשמש כתופעה על טבעית כמו אל, כפי שהתייחסו לאלי - על אחרים. הפילוסוף היווני אנקסגורס  (Anaxagoras ) תאר את השמש ככדור לוהט ממתכת ולא כמרכבה של האל הליוס, כפי שהאמינו היוונים בזמנו. הוא נעצר בגלל דברי כפירה אלה ושוחרר רק בהתערבותו של פריקלס. בתקופות העתיקות ולאורך ימי הביניים, המלומדים חשבו שכדור הארץ היה במרכז והשמש והכוכבים הסתובבו מסביבו.

במאה ה 16 הציע ניקולס קופרניקוס לראשונה את התיאוריה ההליוצנטרית, המתארת את השמש במרכז וכוכבי הלכת (עם כוכב ארץ) מסתובבים מסביבה. במאה ה 17 נבנה הטלסקופ הראשון וגלילאו ערך תצפיות מדעיות בשמש ובכוכבי הלכת הנעים סביבה. מאוחר יותר השתמש אייזק ניוטון בפריזמה (מנסרה) כדי להראות שקרן אור הנראית לבנה, מורכבת למעשה מכל צבעי הקשת. ידוע שהשמש משפיעה על אקלים כדור הארץ ותומכת ביצורים החיים עליו באמצעות תהליך הפוטוסינתזה. הזווית שבה נמצאת השמש בשמים בצהרים (ביחס לזניט), אחראית על אדפטציות ביולוגיות רבות, כולל צפיפות הפיגמנטים בעורם של בני אדם (צבע עורם) באזורים שונים של העולם. לקרניים האולטרה סגוליות יש תכונות אנטיספטיות, הן יוצרות ויטמין D בגוף האדם, אך גם עלולות להזיק לעיניים ולראיה ולגרום לכוויות עור.           

מעריכים שהשמש נוצרה לפני כחמישה מיליארד שנים וכבר ניצלה 50% מכמות המימן שבמרכזה. מכאן שהיא נמצאת במחצית חייה ותגווע בעוד 5 מיליארד שנים ביחד עם כדור הארץ. מערכת השמש, כוללת את השמש שהיא כוכב שבת (Star ), המכיל מסה של 99.8% וכן תשעה כוכבי לכת (Planets ), המכילים ביחד מסה של 0.2% . את רוב המסה הזו תופס  כוכב הלכת הענק צדק, המכונה בלועזית- Jupiter . מערכת זו נוצרה מענני אבק וגז והשמש נוצרה בעיקר מגז מימן. השמש מורכבת מ 70% מימן 28% הליום ועוד 2% מתכות. בתוך השמש נוצרת אנרגיית חום אדירה בתהליך של מיזוג גרעיני מימן (Nuclear fusion ). קרינת אור השמש מוחזרת (כמו ראי) מכוכבי הלכת, שאינם מייצרים חום ואור בתוכם. 

כאשר אנו מדברים על זריחת השמש במזרח ושקיעתה במערב, זה קורה במדויק רק בשני מועדי שוויון של שעות האור. ב22 במרץ (אקווינוקס האביב) וב 22 בספטמבר (אקווינוקס הסתיו). לעומת זאת, בחורף השמש זורחת בדרום מזרח ושוקעת בדרום מערב ובקיץ היא זורחת בצפון מזרח ושוקעת בצפון מערב.

עם עלות השחר, אנו מתפעלים מזריחת השמש ובערבים אנו נהנים מצבעי שקיעתה, אך למעשה אין אנו רואים זריחה ושקיעה בזמן אמת. הסיבה לכך היא, שהמרחק בין כדור הארץ לשמש הוא 150 מיליון ק"מ, מהירות האור היא 300 אלף ק"מ בשנייה, לכן נדרשות כשמונה דקות מאז שהשמש עולה מעל לאופק מזרח עד שהאור מגיע אלינו. זה המצב גם לאחר שהשמש שוקעת מעבר לאופק מערב, אנו עדיין רואים את אורה במשך כשמונה דקות, עד להיעלמות קרניה.

קוטר השמש הוא מיליון ו 400 אלף ק"מ שהוא פי 100 מקוטרו של כדור הארץ. השמש יכולה להכיל בנפחה למעלה ממיליון כדורי ארץ. הטמפרטורה במרכז השמש (ברדיוס של 25%) היא 15 מיליון מעלות צלזיוס ובפני השמש (פוטוספרה) הטמפרטורה היא רק 6000 מ"צ. הלחץ במרכז הוא של 250 מיליארד אטמוספרות, עם צפיפות של פי 150 מזו של המים. האנרגיה משתחררת כתוצאה ממיזוג ארבעה גרעיני המימן לגרעין הליום אחד ובכל שנייה הופכים 700 מיליון טון של מימן ל 695 מיליון טון של הליום ועוד 5 מיליון טון אנרגיה של קרני גמא המשתחררת. השדה המגנטי של השמש, מכסה את מרחב החלל של כוכבי הלכת ונמשך מעבר לכוכב פלוטו. מערבולות והתפרצויות של גזים מפני השמש, הופכות לרוחות שמש עזות, היוצרות מופעים צבעוניים בשני קוטבי כדור הארץ. בקוטב הצפוני, התופעה הצבעונית נקראת בשם Aurora Borealis  ובקוטב הדרומי היא נקראת בשם Aurora Australis

  

לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן

מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע