שבלול השדה שייך לבעלי חיים חסרי חוליות ולמערכת הרכיכות שבה נמנים תמנונים, דיונונים, צדפות, וחלזונות למיניהם. במהלך האבולוציה התפתחו החלזונות במים ואחר כך חלקם הסתגלו לחיים ביבשה. היום הם נפוצים במים מתוקים, במים מלוחים ועל כול היבשות בעולם. חלזונות היבשה פעילים בתקופת הגשמים ועוברים לתרדמה ארוכה (אסטיבציה) לאורך העונה היבשה. יש כאלה שבונים קרום דק הסוגר על פתח הקונכייה ומסתתרים בתוכה ויש כאלה המתחפרים בקרקע הלחה של האביב ויוצאים מחוץ לאדמה עם רדת גשמי הסתיו.

גופו של שבלול השדה בנוי מראש, רגל ואברים פנימיים. בראש יש פה, שני זוגות מחושים ועניים. המחושים עשויים מתאי חישה הקולטים גירויים מכנים וגירויים כימיים. בקצה מהחושים יש הרבה עיניות המבחינות בין אור לחושך. המחושים בדרך כלל חלולים ויכולים להתקפל פנימה. רגל השבלול מכילה שרירים ומשמשת לתנועה. האברים הפנימיים מחוברים לחלק הפנימי של הקונכייה באמצעות שריר וכוללים לב, ריאה, מעי וכליה. השכבה החיצונית של האברים הפנימיים מפרישה חומר סידני וסיבי חלבון לבניית הקונכייה שתפקידה הוא הגנה מפני איבוד נוזלים.   היא גדלה בתוך הפיתולים שמסביב לציר המרכזי שנעים בכיוון השעון. הקונכייה של שבלול השדה הולכת וגדלה ואפשר לראות עליה את פסים הדומים לטבעות שנתיות המאפיינות את הגזעים של העצים הנשירים. לשבלול יש שק ריאות הנפתח מחוץ לפתח הקונכייה וצמוד אליו. בריאה היחידה שיש לו יש הרבה נימי דם המגיעים אל הלב. לשבלול יש שתי בלוטות ריר בצד התחתון של הרגל, המפרישות חומר שמחליק את משטח התנועה וגם מסייע בהדבקת הרגל למשטח. בזמן התנועה יש שילוב של כיווץ הרגל והארכתה בעזרת שרירים, וגם הדבקתה למשטח התנועה.

רוב השבלולים ניזונים מחומר צמחי ורקבובית אורגנית. חוש הריח שלהם מפותח ומאפשר להם לאתר מזון מרחוק. בפה של השבלול יש מגרדת הבנויה מחומר כיטיני וכוללת שורות של שיניים שתפקידן לגרד את חלקי הצמח ולהכניסם לתוך הפה. בחלק העליון של הפה יש לסת העשויה מחומר כיטיני. המזון עובר מהפה לקיבה, למעי ומשם יוצאת הפסולת.

השבלולים הם הרמפרודיטים (דו- מיניים) וכל שבלול מייצר ביציות ותאי זרע. לאחר הצמדות של שני שבלולים והפריה הדדית (על ידי העברת שקים מלאים תאי זרע), כול אחד מטיל ביצים. שבלולי היבשה מטילים את הביצים בתוך גומה בקרקע לחה. בתוך הביצה יש עובר, מאגר מזון, נוזלים ומינרלים של סידן שמהם נבנית הקונכייה  ומהביצה בוקע שבלול השדה עם קונכייה שלמה, כעבור כחודש ימים. יש חילזון בשם חשופית שבוקע מהביצה ללא קונכייה וגם לא תגדל לו קונכייה.

לשבלול השדה יש שני אמצעי הגנה: 1. הקונכייה הקשיחה השומרת על הגוף הרך. 2. הריר עם הקצף המכיל חומרים דוחים. עם כול זה, יש בעלי חיים הטורפים את החלזונות. יש כאלה השוברים את הקונכייה בשיניהם כגון רצה שחורה (חיפושית), חרדון המצוי ומכרסמים שונים. יש צפרדע הבולעת את הקונכייה בשלמותה ויש עופות שלמדו לשבור את הקונכייה ולאכול את הגוף הרך של השבלול.