נשר -- Gyps fulvus : על פי המקרא, הנשר הוא סמל המסירות והדאגה לצאצאים " כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו" (דברים לב, 11).

הנשר המקראי חי מאז ומתמיד בכל חלקי הארץ, לפני שאוכלוסייתו התמעטה מאוד ונמצאת בסכנת הכחדה. זהו עוף דורס השייך לסדרת דורסי יום, למשפחת הנצים, ולסוג נשר.

אורך גופו עד מטר אחד, אורך כנפיו עד 280 ס"מ וצווארו חשוף מנוצות על מנת שיוכל להכניס את ראשו לתוך גופות הפגרים שמהם הוא ניזון.

מאחר שהפגרים הולכים ומתמעטים בשדות ולעתים הנשרים אוכלים מזון מורעל, אוכלוסייתם הולכת וקטנה בסביבתנו. נקבת הנשר מטילה ביצה אחת (בכל מחזור גידול), שעליה דוגרים שני ההורים עד לבקיעתה. הגוזל היחיד מטופל כהלכה על ידי שני בני הזוג, במשך כשלושה חודשים, עד שהוא עף ופורח מהקן. "הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוש כנפיו על בצרה" (ירמיהו מ"ט , כ"ב ).

תנשמת לבנה -- Tyto alba  : בספר דברים יד, ט"ז כתוב: "את הכוס ואת הינשוף והתנשמת" ומוזכרת גם בספר ויקרא. התנשמת שייכת למחלקת העופות, לסדרת דורסי הלילה ולמשפחת התנשמות. היא יציבה בארץ, אינה בונה קן, אלא חיה בכוכים ובמקומות נטושים בשכנות למעונו של האדם.

החקלאים נעזרים בה כמדביר מכרסמים ביולוגי ואף התקינו בשדותיהם ארגזי קינון מיוחדים להטלה ודגירה. התנשמת מסתתרת בשעות היום ועם רדת החשכה היא יוצאת אל השדות לחפש טרף. היא בולעת את המכרסם בשלמותו ופולטת צנפה המכילה את שערות המכרסם ואת עצמותיו המכווצות.

בשעת סכנה, היא משמיעה קולות נשיפה חזקות, עם נקישות מקור. בחודשי האביב יש חיזור, רבייה, הטלת ביצים ודגירה של הנקבה  עליהן במשך כחודש ימים. בזמן הדגירה, הזכר דואג להביא לה מזון עד לבקיעת הביצים. התנשמת עפה בלילה בשקט מוחלט וכך היא צוללת לעבר טרפה ומפתיעה אותו.  

בז אדום (Falko naumanni) –   Lesser Kestrelהוא עוף דורס - יום הקטן ביותר בארץ.

הוא שוקל 160 גרם, צבעו חום אדמדם וניזון בעיקר מחרקים. בניגוד לבז המצוי (הגדול יותר) שהוא יציב בארץ, הבז האדום נודד מאפריקה לכאן באביב ושב לשם בסתיו.

הזכרים מקדימים לבוא לפני הנקבות וחוזרים לאותו מקום קינון בכל שנה. בארץ נותרו רק כארבע מאות זוגות, השבים לקנן באביב, בעיקר בירושלים ובדרום הכרמל, ומספרם הולך ומתמעט.

הנקבה מטילה ארבע ביצים בקן ודוגרת עליהן 28 יום. הגוזלים מטופלים על ידי ההורים כארבעה שבועות ובראשית הסתיו הם שבים לאפריקה. הם מבלים את רוב חודשי השנה באפריקה, בניגוד לדורסי יום אחרים הנודדים מאירופה לאפריקה לחודשי החורף ומבלים את יתר הזמן באתרי הקינון במרחבי אירופה.