עמק זבולון, עמק יזרעאל ועמק בית שאן, מהווים רצף אחד שאורכו כשמונים ק"מ, מהים התיכון במערב, עד נהר הירדן במזרח. עמקים אלה, מהווים שלוחה מערבית של השבר הסורי אפריקאי (שאורכו 6000 ק"מ). בעמקים ובשוליהם נראים על פני השטח, אבני בזלת שעלו כלבה, בעיקר מהתפרצויות דרך סדקים בקרום כדור הארץ.  

אפשר לראות סלעי בזלת ברמת מנשה, משמר העמק, היוגב, גינגר, בלפוריה, צומת מגידו, דרום מגדל העמק, נחל תבור, עין דור, צומת גולני, יבנאל, כוכב הירדן, מערב גבעת המורה, עמק יזרעאל, הרי הגלבוע, עמק בית שאן ועוד. סלעי בזלת בשכבות די עבות אפשר לראות בגליל התחתון המזרחי, ברמת ארבל, קרני חיטים, רמת יששכר, פורייה, עלמה, דלתון, בהר הכרמל, במורדות רכס אדמית וברמת כורזים.

לעומת זאת ברמת הגולן הייתה פעילות וולקנית מסיבית בהרי געש שפעלו בעבר והיום הם כבויים, כגון:  הר בנטל, הר אביטל, הר שיפון, הר יוסיפון, הר פרס, הר אודם, ברכת רם ועוד.

בזלת הוא סלע יסוד מגמטי, הנוצר מהתקררות לבה שהתפרצה ממעמקי האדמה. סלעי בזלת נוצרו באזורנו מלפני ארבעה מיליון שנים עד לפני 100 אלף שנים. סלעים אלה מכילים הרבה ברזל ומגנזיום וצבעיהם שחור, חום ואפור. התפרצות הלבה מבטן האדמה מגיעה מעומק שבין 300 עד 400 ק"מ.

עומק זה נמצא מתחת לשכבת קרום כדור הארץ, שעובייה נע בין שישה ק"מ לשישים ק"מ בזמן שרדיוס כדור הארץ הוא 6,350 ק"מ. על כל קילומטר שמעמיקים באדמה, עולה הטמפרטורה בשלושים מעלות צלזיוס, עד לעומק של עשרה ק"מ. להט המגמה, הנמצאת בטמפרטורה של 1,400 מ"צ, נובע מהתפרקות חומרים רדיואקטיביים, המשחררים אנרגיה וחום.

טוף (Tufa ) באיטלקית, הוא אפר וולקני שעף גבוה לאוויר, מרחף זמן רב עד לנחיתתו על הארץ ואף מוסע למרחק רב ממקום ההתפרצות. סקוריה נוצרה כאשר טיפות התנתקו מהלבה המרכזית שעפה לאוויר והתקררו מהר. בגושים קטנים אלה, נלכדו בועות אוויר רבות, לכן הם אווריריים, מחוררים ומשקלם קל מאוד.

לשם השוואה, אבני הבזלת הן כבדות יותר באופן יחסי, כי נוצרו מלבה שזרמה לאט, התקררה לאט והתמצקה מבלי שנשארו בועות אוויר לכודות בתוכה. דייק הוא סלע מגמטי שהתקרר והתגבש במהירות בסדק בין סלעים אחרים. הר געש הוא פתח יציאה של לבה מעומק האדמה אל פני השטח.

הוא נקרא וולקנו (באיטלקית) על שם האל הרומי "וולקן" שהיה (על פי המיתולוגיה הרומית) חרש ברזל, שפעל בתוך בטן האדמה הלוהטת שממנה פרצה אש, עשן ולבה. הר הגעש וולקן, נמצא באיים האיאוליים שליד סיציליה וכל הרי הגעש נקראים בשם זה. משתמשים גם במונח  "פעילות וולקנית" שהיא פעילות געשית.

יש התפרצויות שקטות שבהן עולה רק לבה ומגמה מבטן האדמה בתוך סדקים בקרום כדור הארץ המתמצקות מהר. זה קורה בדרך כלל בתוך אוקיינוסים וימים, אך גם ביבשה. לעומת זאת יש התפרצויות בעוצמה רבה דרך הרי געש על פני האדמה (בדרך כלל), שמהם נפלטים גזים רעילים, אפר וולקני, לבה, סלעי פרץ מותכים ועוד.

בתקופת המקרא, לא היו הרי געש פעילים בארץ ישראל, אך היו רעידות אדמה חזקות (בשם רעש) שהוזכרו על ידי כותבים שונים. למשל, ספר עמוס נפתח כך: "דברי עמוס אשר היה בין הנוקדים מתקוע...בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתיים לפני הרעש" (עמוס פרק א). על פי החוקרים תקופת מלכות זו הייתה בין השנים 784 לבין 744 לפני הספירה. מאוחר יותר, גם הנביא זכריה מזכיר את הרעש הזה: "כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה" (זכריה  י"ד, ה).