עד היום נמצאו שלדים מאובנים של מיני דינוזאורים ברחבי העולם, אך לאחרונה נמצא  דינוזאור מאובן עם פיסת עור גדולה המכסה את גופו. שמו נקרא אדמונטוזאורוס דקוטה, מהסוג Duckbill  שעורו היה קשה כמו פלדה.

זה המאובן הקרוב ביותר למראה עור אמיתי, עם המבנה הקשקשי.  ברוב המקרים, נשארו רק עצמות ולא רקמות של בעלי החיים, כי הם נרקבו מיד עם מותם ולא התאבנו.

במקרה  של דינוזאור דקוטה, כאשר הוא מת, הוא התכסה מיד בקרקע חולית בסביבה מתאימה, ששימרה גם את רקמותיו באבן.

הפליאונטולוגים השתמשו בסורקCT  ענק, הנמצא בשימוש מדעני החלל, המשגרים את המעבורות, על מנת לבחון את פנים המאובן. הרבה מאובנים קדומים נמצאו בצפון מערב דקוטה, שם נכחדו דינוזאורים רבים. 

ראשוני המאובנים של דינוזאורים, נתגלו בשנות העשרים של המאה התשע עשרה. מאז, נמצאו מאובנים של מינים רבים, שאורכם נע בין תשעים ס"מ לארבעים מטרים. הדינוזאורים שלטו בכדור הארץ במהלך 150 מיליון שנה, מלפני 210 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה. הם היו זוחלים יבשתיים, שנעו על שתי רגליים וכעבור מיליוני שנים, הופיעו גם דינוזאורים שהלכו על ארבע  לאורך אגמים, על גדות נחלים ובתוך ביצות. ביניהם, היו בעלי שריון, חסרי שריון, קלי תנועה, מסורבלים בהליכתם, בעלי קרניים, בעלי ציפורניים חזקות, או בעלי שיניים ענקיות כמו של הטורפים.

הזנב הגדול, סייע להולכים על שתיים בשיווי משקל בזמן תנועה וגפיהם האחוריות היו גדולות בהרבה מהקדמיות. הם נעזרו בידיהם הקטנות כדי לאחוז בטרף, או לעקור צמחים ושורשים.

לפני 65 מיליון שנה, כל הדינוזאורים נעלמו בזמן קצר, יחד עם יותר מ-80% מהמינים האחרים שחיו בעולם. רוב החוקרים טוענים, שמטאור גדול שניתק משביט, פגע בכדור הארץ וגרם להיכחדותם של הדינוזאורים על ידי יצירת חורף גרעיני. לאחר פגיעת המטאור, האוויר התמלא אבק שהסתיר את השמש במשך עשרות שנים.

הצמחים לא יכלו להתקיים ללא אנרגיית השמש וליצור סוכרים ונבלו. הדינוזאורים הצמחוניים גוועו ואחריהם אוכלי הבשר שניזונו מהם. מכתש הפגיעה זוהה בעומק הים בקרבת חצי האי יוקטן שבמקסיקו.