שינויים באוכלוסיית אורגניזמים   \ אהוד קלפון

האבולוציה הביולוגית מתייחסת לשינויים המצטברים בתוך אוכלוסיה של אורגניזמים, או בתוך אותו המין, בתהליך איטי לאורך הזמן. שינויים אלה נוצרים באמצעות מוטציות גנטיות, או כאשר הכרומוזומים מחליפים קטעים ביניהם בתהליך הרבייה המינית. הצאצאים יורשים את השינויים הגנטיים מהוריהם, המאפשרים להם אדפטציה טובה יותר לשינויים בסביבה האביוטית, עם כושר עמידות ושרידות גבוהים. התכונות החיוביות האדפטיביות הללו, מתרבות באוכלוסייה בסביבה הטבעית, והתכונות השליליות הולכות ומתמעטות.

תהליך זה של הישרדות הפרטים החזקים והעמידים באוכלוסייה נקרא "הברירה הטבעית". הריבוי המיני מאפשר חיבור בין חצי מהגנים מהאם וחצי מהגנים מהאב. בתהליך זה, יכולה להיות ריקומבינציה של קטעי כרומוזומים וגנים ונוצרות וריאציות רבות בין הצאצאים.  אדם המפתח את שרירי גופו, אינו יכול להעביר את התכונה הזו בתורשה לצאצאים שלו, כי זה  אינו שינוי גנטי וזה אינו מהווה חלק מהתהליכים האבולוציוניים המתרחשים במאגר הגנים של האוכלוסייה.

כל וריאציה גנטית הנוצרת באוכלוסיה היא תוצאה של ריבוי מיני או מוטציה מקרית, אולם הברירה הטבעית המבוססת על וריאציות גנטיות, היא לא מקרית. הצלחת הקיום של הפרט, תלויה במטען הגנטי שהוא ירש, בהתאם לסביבה שבה הוא חי.

כלומר הגנים יוצרים תכונות המאפשרות לאורגניזם, להתאים לסביבתו ולהתקיים בה. הברירה הטבעית פועלת כך שהיא נותנת יתרון לפרטים  באוכלוסיה המתאימים יותר למגוון תנאי סביבתם (אלה ישרדו), על אלה שמתאימים פחות (אלה ייעלמו בהדרגה). התכונות האדפטיביות של הישרדות האורגניזמים (המתאימים לסביבתם), עוברות בתורשה לצאצאים.

מכאן שפרטים באוכלוסיה המתאימים היטב לסביבתם ומעבירים תכונות אלה לצאצאיהם עוזרים להם לשרוד בתהליך הברירה הטבעית. האוכלוסייה בכללותה עוברת את התהליך האבולוציוני ולא פרט בודד שחי בתוכה.

הגנים הם חלקי הדנ"א שבגוף האורגניזם הנושאים את הקוד הגנטי ליצירת אותו אורגניזם. מבחינה המיון של האורגניזמים, קיימים ביניהם סוגים ובכל סוג יש מינים שונים. מה שמאפיין את מין האורגניזם, שהוא מסוגל להתרבות רק במסגרת אותו המין. כלומר בעלי חיים, צמחים ואורגניזמים אחרים, מתרבים ומעמידים צאצאים, רק באותו חלק של המיון הנקרא "מין" (Species ).

מינים שונים בטבע אינם מתרבים ביניהם ואינם מעמידים צאצאים. כל המינים של האורגניזמים הקיימים בעולם קרובים זה לזה, מהחד תאיים עד לאדם (לאדם למשל יש 200 גנים משותפים עם בקטריות). ככל שמתקדמים בסולם המיון, לעבר היצורים המפותחים שבמחלקת היונקים, רואים שיש הרבה יותר גנים משותפים בינם לבין האדם.

לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן

מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע