אנו יודעים שתפוצת זרעים רחבה של צמח, מעלה את אפשרות השרידות של אותו המין. כך קרה גם לאדם שהגדיל את סיכויי הישרדותו, כאשר הוא התחיל לנדוד  ממזרח אפריקה דרך המזרח התיכון למרחבי אסיה ואירופה. בשבעים אלף השנים האחרונות, מספרם של בני אדם גדל משבעת אלפים (על פי חוקרי גנטיקה ואנתרופולוגיה) עד לשבעה מיליארד כיום. היום אנו עומדים בפני ההכרעה, מתי להתחיל להתיישב מחוץ לכדור הארץ, כגון על הירח, על כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ועל ירחיהם. יש מדענים הטוענים, שלא רצוי להתרכז בכוכב לכת אחד (בכוכב ארץ), כי הקטסטרופה שהכחידה את הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה, עלולה לחזור על עצמה. בעתיד הרחוק, יוכלו להתיישב גם על כוכבים רחוקים יותר הנמצאים בגלקסיה שלנו המונה כמאה מיליארד כוכבי שבת (או שמשות). מניחים שיש ביקום כעשרים מיליארד גלקסיות, עם עשרות מיליארדי כוכבים בכל אחת.  

יש חוקרים המאמינים, שיכולות להתקיים צורות חיים פשוטות (כמו חיידקים), על "טיטאן" שהוא ירח של שבתאי, על "אירופה" שהוא אחד הירחים של צדק ואולי גם במערכת שמש קרובה שהתגלתה לאחרונה, הדומה למערכת השמש שלנו. ההשערות על אפשרות קיומם של יצורים פשוטים חד תאיים, מחוץ לכדור הארץ, נובעת מגילוי מיתן במערכות שמשיות אחרות, גייזרים עם מים, על "אנסלדוס" שהוא ירח המקיף את שבתאי, קרח בקטבים של מאדים ועוד. המדענים טוענים שהתנאים האטמוספריים והאחרים, שבהם נוצרו החיים על פני כדור הארץ והתפתחו בהם יצורים למיניהם, הייתה תופעה חד פעמית שאינה חוזרת על עצמה. חוקרים רבים אינם אופטימיים, באשר להתפתחות חיים בכוכבי לכת אחרים בחלל, הדומים לאלה הקיימים בעולמנו. מאידך, אחרים טוענים שהתפתחות חיים באופן ספונטאני, יכולה להתקיים בכוכבי לכת או בירחים, שבהם יש מים נוזלים שלא נעלמו בחלל ולא קפאו באדמה. הבעיות בהתיישבות האדם מחוץ לכדור הארץ הן רבות. אין אטמוספרה מגנה ואוויר לנשימה, הטמפרטורות קיצוניות והחיים יתנהלו בתוך חממות סגורות ומאוזנות, שבהן יחיו בני אדם כשהם מבודדים מסביבה עוינת. 

בעיה נוספת היא המרחקים העצומים שבין כדור הארץ אל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, קל וחומר אל הכוכבים שמחוצה לה, הנמדדים בשנות אור. מהירות האור היא 300 אלף ק"מ בשנייה, ואם נצליח להגיע למהירות של אחוז אחד מזה, נוכל לנוע בחלל במהירות של  כעשרה מיליון קמ"ש ולהגיע מהר יותר אל היעדים בחלל. המרחק מכדור הארץ אל הירח הוא 384,000 ק"מ , המרחק למארס נע בין 70 מיליון ק"מ (בהתקרבו) ל"ארץ" לבין 225 מיליון (בהתרחקו). המרחק מאתנו אל השמש הוא 150 מיליון ק"מ וכן הלאה. לעומת זאת, המרחק אל הכוכבים שמחוץ למערכת השמש שלנו, נמדדים בשנות אור, כאשר שנת אור אחת שווה בקילומטרים ל 9,460,730,472,580 או דקת אור אחת שווה כמעט ל 18 מיליארד ק"מ. המרחק אל כוכבים הקרובים ביותר לשמש שלנו, הוא 4.4 שנות אור, בזמן שהמרחקים בתוך הגלקסיה עצמה נמדדים באלפי שנות אור. המרחק אל אנדרומדה, שהיא הגלקסיה הקרובה לשביל החלב, הוא 2.4 מיליון שנות אור. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהשגת מהירות תנועת רקטות בחלל, וידרשו עוד שנות מחקר רבות על מנת להגיע למהירות של אחוז אחד ממהירות האור ואולי גם למהירות דמיונית של עשרה אחוז ממהירות האור.