בתחילת חודש יוני 2008, הוכשו שבעה אנשים בצפון הארץ על נחשי צפע ארסיים, ואחד המוכשים לא שרד ונפטר מהרעלה. על פי הנתונים שיש בידי בתי החולים, מוכשים מידי שנה כ 300 אנשים, רובם על ידי צפעים. ההכשות שלאחר התעוררות הנחשים מתרדמת החורף, קשות במיוחד, בגלל כמות הרעל הגדולה שהצטברה, כי בעת התרדמה הם אינם מכישים ואינם ניזונים והארס מצטבר. לאחר שנחש מכיש עכבר או חולדה להזנתו, הוא פחות מסוכן מאשר לפני ארוחתו. הכשה של ילדים מסוכנת הרבה יותר כי גוף קטן נפגע יותר מאשר גוף גדול.

אפשר להימנע מהכשות לאורך כל עונת הקיץ, אם לא נכנסים למקומות שבהם עלולים להסתתר נחשים, כגון, סבך שיחים, ערמות אבנים ועוד. במשקים חקלאיים היכן שמתקיימת אוכלוסיית מכרסמים ליד לולים, רפתות מתבנים וכדומה, שם חיים נחשים הניזונים מהם. אנשים שגרים סמוך לשדות בור וסבכי חורשים, עלולים להיתקל בנחשים הנמשכים למים מברז דולף,  למכרסמים או למקומות מסתור נוחים יותר מאשר בחורש. חתולים המפטרלים מסביב לבית, מונעים ברוב התקרבות נחשים.

מה עושים אם נפגעים מנחש ארסי? לא ללכת ברגל אלא להתיישב במקום, להתקשר ולבקש עזרה. הוכח שאנשים שנהגו כך פגיעתם הייתה פחות חמורה מאלה שצעדו ברגל וגרמו לארס לזרום מהר יותר בכול גופם. הסימן להכשה מנחש ארסי הם שני חורים קטנים בעור, הנגרמים משתי שיני ארס של נחשים ארסיים (צפע בצפון הארץ). לא להשתמש בחוסם עורקים, לא לעשות חתך בעור, לא להניח קרח על המקום הפגוע ולא לטלטל את הנפגע, אלא להזעיק מיד עזרה כדי להגיע במהירות לבית חולים.

מתקיימים שני נחשים באזור הנראים דומים וחשוב להכירם. האחד הוא הצפע הארץ ישראלי הארסי והשני הוא זעמן המטבעות (מטבעון) שאינו ארסי. צפע ארץ ישראלי ( Vipera palestina ), נפוץ מאוד בארץ מקו אשקלון - באר שבע צפונה. הוא שייך למשפחת הצפעוניים המונה שמונה מינים בארץ וכולם ארסיים : צפע א"י, צפע החרמון, אפעה מגוון, שפיפון הנגב, עכן גדול, עכן קטן ועכן מקרין. הצפע הארץ ישראלי הוא הנחש הארסי ביותר בארץ. במנת ארס שלו יש 250 מ"ג חומר יבש, בהשוואה לאפעה  רק 100 מ"ג חומר יבש ולפתן  25 מ"ג. בארס של צפע גבון למשל יש 1000 מ"ג חומר יבש ולנקשן האמריקאי יש 1500 מ"ג חומר יבש במנה אחת של ארס שהוא מזריק לטרפו. הארס של הצפע הורס את רקמות הגוף, ואת כלי הדם וגורם לשטף דם פנימי חמור. הוא  איטי בתנועתו ומהיר בהקשתו.

אורכו מגיע ל 130 ס"מ ומשקלו 1.5  ק"ג. הצפע פעיל בעיקר בערב, בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות. גווני הצבעים בגופו הם חום, אפור וצהוב. על גבו יש מעין מעוינים בצבעים הנ"ל, הנמשכים ברצף לאורך כל הגוף ומכוסה בקשקשים גדולים. ראשו המשולש מכוסה בקשקשים קטנים ובולט בו הסימן V Vipera.

הנקבה מטילה למעלה מעשר ביצים הבוקעות כעבור כחודש וחצי והנחשים הצעירים מסוגלים כבר להקיש. הצפע ניזון בעיקר ממכרסמים והוא מסוגל לטפס על עצים ולהגיע לקנים שיש בהם ביצים או גוזלים. הוא פעיל מחודש מרץ עד ספטמבר ובימים החמים של הקיץ הוא מסתתר במקומות סבוכים ויוצא לפעילות בשעות היותר נוחות של הערב והלילה. לצפע יש שתי בלוטות משני צדי הראש המייצרות ארס. בשעת ההכשה (בנשיכה) הבלוטות מזרימות את הארס דרך שתי שיניים חלולות הנמצאות מקופלות בלסת העליונה ומזדקפות בשעת פתיחת הפה.

זעמן המטבעות (מטבעון) – Coluber ravergieri שייך למשפחת הזעמניים המונה 1500 מינים שהם שני שליש מכלל מיני הנחשים בעולם. בארץ חיים 41 מיני נחשים וביניהם יש 28 מינים של זעמנים שאינם ארסיים. הם מביאים תועלת רבה לאדם בכך שהם מאזנים את אוכלוסיית המכרסמים בשדות ובמשקים החקלאיים. זעמן המטבעות נקרא כך כי יש לו שורה של כתמים לא מחוברים בצורת מטבעות בצבע חום כהה לאורך כל גופו (על גבו). אצל הצפע למשל הכתמים האלה מחוברים לאורך כל הגוף מצד הגב. ראשו של המטבעון מכוסה לוחיות בניגוד לצפע שראשו מכוסה קשקשים.

הדמיון הרב של המטבעון לצפע ( מימיקרי או חיקוי) הוא תוצאה אבולוציונית של התחזות לצורכי הגנה והישרדות. בעלי חיים רבים נזהרים מלהתקרב אל זעמן המטבעות, בגלל דמיונו הרב לצפע הארץ ישראלי. מקרוב אפשר לראות את ההבדלים שביניהם כגון העור המבריק של המטבעון והעור חסר הברק של הצפע, הבדלי הסימנים על הגב, הקשקשים בניגוד למגנים על הראש וכן זמני פעילותם. זעמן המטבעות חי במקומות סלעיים, הוא מסוגל לטפס על עצים ולהגיע לגוזלי ציפורים. הנקבה מטילה כעשר ביצים בראשית האביב וכעבור 60 יום יוצאים נחשים זעירים המסתתרים בסבך בין הסלעים. חשוב מאוד לא לפגוע באוכלוסיית זעמן המטבעות כי דמיונו לצפע הוא גם חסרונו אצל האדם.