בתחילת פרשת "ויצא" אנו קוראים, שיצחק ציווה על יעקב בנו, לשוב לפדן ארם, לקחת לו אישה מבנות לבן, אחי רבקה אמו. הוא יצא מבאר שבע בכיוון חרן, ובלילה הוא ישן במקום בשם "לוז". בשנתו, הוא חלם על סולם שחיבר בין ארץ ושמים ומלאכים עלו וירדו בו.

עם בוקר, כאשר הקיץ משנתו, הוא שינה את שם המקום ל"בית אל", כי שם ראה את שער השמים שממנו באו מלאכי אלוהים. "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" (בראשית כ"ח, פסוק 12 ). "וירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים (בראשית כ"ח 17 ).

מאז תקופת האבות וחלום יעקב, חלפו קרוב לארבעת אלפי שנים, והנה אנו מתבשרים על רעיון דומה, המאפשר להגיע לשמי החלל, לא בעזרת טיל, אלא במעלית. מדעני נ.א.ס.א  בארה"ב, מתכננים לבנות "מעלית חלל" שתנוע על כבל, מכדור הארץ עד לעומק החלל. מטרתם היא, לשלוח חוקרים וציוד לחלל במחיר זול, מבלי להשתמש בטילים רבי עוצמה יקרים ומתכלים.   

תוכנית  המדענים, היא לבנות כבל מתרכובת "ננו שפושרות פחמן", שיהיה קל וחזק פי מאה מפלדה. הכבל יעוגן על פני כדור הארץ (או על מגדל גבוה מאוד), ויגיע לגובה של 36,000  ק"מ, ברדיוס גיאו-סינכרוני בחלל. בגובה זה, הוא יוצב בנקודה אחת קבועה בחלל מעל קו המשווה, כמו חלליות תקשורת רבות, המוצבות בנקודות קבועות במסלול זה. הם מעריכים, שעד שנת 2050, יתנהל שרות מעליות סדיר לחלל ואולי גם לירח.

הכבל שיגיע לגבהים אלה ומעבר להם, יהיה מתוח ומעוגן בתחנת חלל ענקית, וכוח הכובד של כדור הארץ, לא יפעל עליו ולא יפילו ארצה. בגובה זה, כוח המשיכה והכוח הצנטריפוגלי של כדור הארץ, מתאזנים. הכבל יחבר את כדור הארץ לתחנת מחקר בחלל, שבה ישהו אסטרונאוטים ומדענים, שיעלו לחללית וירדו לארץ, רק באמצעות מעליות.   

חזון זה כבר נמצא במחקר, ביחד עם תוכניות לבנות ננו שפופרות פחמן, להרכבת הכבל, שהוא הבסיס העיקרי של הפרויקט. מעריכים, שבעוד 30 שנה, יוכלו להתחיל להציב את המערכת במקומה בין ארץ ושמים, ובעוד כארבעה עשורים היא תתחיל לפעול. המעלית תנוע בעזרת אנרגיה אלקטרומגנטית, במהירות של כשבעת אלפי קמ"ש ותגיע בחמש שעות, אל חללית קבועה, בגובה  36,000  ק"מ.     

מדעני נ.א.ס.א, מתכננים גם לבנות מעלית מהירח עד לפלטפורמה, שתוצב בנקודה בחלל, שבה קיים שיווי משקל בין כדור הארץ לבין הירח. קל יותר לבנות מעלית על הירח, כי כוח המשיכה שלה הוא רק שישית מזה שעל פני כדור הארץ. על פי תוכנית זו, רוצים להציב חללית, במרחק 58,000  ק"מ מהירח, ובמרחק  326,000  ק"מ מהארץ, בנקודה שבה מתאזנים כוחות המשיכה ביניהם. בסוף תהליך הבנייה, יוצב כבל אחד בין הירח לבין החללית, וכבל נוסף בין החללית לבין כדור הארץ. מתקנים כאלה, יוכלו להיבנות בעתיד הרחוק, גם על כוכבי לכת אחרים במערכת השמש, כגון מאדים.

היפנים מתכננים גם כן לבנות מעלית חלל, שתנוע על כבל קל, שזור מחוטים דקים וחזקים של ננו צינוריות. חיבורו האחד של הכבל יהיה בקרקע, וחיבורו השני יהיה בחללית קבועה, בנקודת האיזון בין כוח הכובד של כדור הארץ, לבין הכוח הצנטריפוגלי שלו.