עם רדת החשכה של יום ראשון, 30 בנובמבר (08 ) ויום שני 1 בדצמבר (08 ), אפשר היה לראות בעין רגילה (ללא הגדלה), מחזה שממי נדיר, מעל אופק מערב. אנחנו נמצאים בתחילת חודש כסלו, והירח מופיע כסהר דק. משני צידי הסהר נראו שני כוכבי לכת, בקרבה גדולה. משמאל, כוכב נוגה (ונוס) מבריק יותר ומצד ימין נראה כוכב צדק (יופיטר), המאיר פחות. המסה של צדק גדולה פי 318 מזו של כדור הארץ (שהוא גדול מנוגה), והמסה של השמש מהווה 99.8% מכלל מערכת השמש, עם כל כוכבי הלכת וירחים שלהם.
האירוע לא נמשך זמן רב, כי לאחר כשעתיים הם שקעו באופק מערב בעקבות השמש. מי שנעזר בטלסקופ, יכול היה להבחין בארבעת ירחיו של כוכב צדק. המחזה הזה, מטעה את הצופה, שיכול לחשוב שבאמת שלושת הגופים השמימיים התקרבו מאוד וכמעט התחברו. המרחקים ביניהם, לבין כדור הארץ והשמש הם עצומים.
למשל (במרחקים מינימאליים) כוכב נוגה מרוחק מכוכב "ארץ" 40 מיליון ק"מ ומהשמש 108 מיליון ק"מ. כוכב צדק מרוחק מארץ 588 מיליון ק"מ ומהשמש 741 מיליון ק"מ. הירח מרוחק מכדור הארץ רק כארבע מאות אלף ק"מ ושניהם מרוחקים מהשמש קרוב ל 150 מיליון ק"מ. מהנתונים האלה אפשר להבין שלא הייתה שום התקרבות בין הגופים השמימיים, שנתנו לנו הצגה כל כך יפה, מספר ערבים רצופים.
מי שצפה בהם גם בימים שלאחר מכן, יכול היה לראות את התרחקות שני הכוכבים מהירח, שהלך וגדל, והם נעו מערבה ושקעו. כדי לחוש את המרחב העצום, שבו נעים כוכבי הלכת מסביב לשמש, הנה המרחקים שביניהם לבין כדור הארץ וביניהם לבין שמש.
כוכב חמה (מרקורי) מרוחק מארץ 77.3 מיליון ק"מ ומהשמש 46 מיליון ק"מ. נוגה וארץ, הבאים אחריו, הנתונים ניתנו למעלה. מאדים (מארס) מרוחק מארץ 35 מיליון ק"מ ומהשמש 146 מיליון ק"מ. צדק (הנתונים ניתנו למעלה). שבתאי (סאטורן), מרוחק מארץ 1.2 מיליארד ק"מ ומהשמש 1.35 מיליארד ק"מ. אורנוס מרוחק מארץ 2.57 מיליארד ק"מ ומהשמש 2.7 מיליארד ק"מ. נפטון מרוחק מארץ 4.3 מיליארד ק"מ ומהשמש 4.46 מיליארד ק"מ ופלוטו דומה במרחקיו לנפטון.
מי שיצא, בשעות הערביים וצפה במחזה השמימי, זכה להנאה מיוחדת ונדירה, כי רק בנובמבר של שנת 2052 , יראה הירח שוב בין נוגה לצדק, כמו במחזה של היום.