בניסוי שנערך לאחרונה, בהכנת סוגי קומפוסט לגידול צמחים, התברר ששיער מוסיף מינראלים רבים לתערובת זו. שיער שנאסף במספרות, עורבב עם חומרים אורגניים אחרים, ומהתערובת הכינו את הקומפוסט. חומר זה, שפוזר סביב צמחים בעציצים ובגנים, הוכיח שהוא משפיע על גדילתם, ומטיב עימם. כדי לבחון רעיון זה, השתמשו החוקרים בארבעה צמחים ממינים שונים לניסוי, וארבעה צמחים מאותם המינים לביקורת.
לצמחי הניסוי, ניתן קומפוסט שבו התפרק גם שיער, ולצמחי הבקרה ניתן קומפוסט רגיל ללא שיער. התוצאה שהתקבלה, הייתה לטובת קומפוסט שהכיל שיער, כי הוא נתן צימוח רב יותר, באופן יחסי.
שיער המתפרק בתהליך יצירת קומפוסט, משחרר מינרלים רבים, הנקלטים על ידי הצמח, ומזינים אותו. השיער אינו מתאים לבדו, ליצירת קומפוסט, כי נדרשים חומרים אורגניים רבים שאין בו. קומפוסט מסוג זה, מוסיפים רק לעציצים ולצמחי נוי, אך לא לצמחי מאכל ולעצי פרי. במחקר זה, לא נבדקה בטיחותו של "קומפוסט השיער" על בריאות האדם, לכן אין להוסיפו בינתיים, לגידולים חקלאיים לצורכי מאכל.
הצמחים הירוקים, זקוקים לגדילתם, למים, לפחמן דו - חמצני ולאור, בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה), וכן למגוון גדול של מינראלים המומסים במים בקרקע. חומרי הזנה עיקריים לצמח, הם חנקן, זרחן ואשלגן, ועוד מינראלים רבים בכמות זעירה.
באוויר למשל, יש שפע של חנקן, אך הוא אינו זמין לרוב הצמחים. משפחת הפרפרניים (קטניות), יוצאת דופן בעניין זה, כי בשורשי צמחיה יש פקעיות חנקן, מלאות בחיידקי ריזוביום, הקולטים חנקן מהאוויר. בשורשי הקטניות, קיימת סימביוזת ריזוביום וקליטת חנקן, המועבר לכל חלקי הצמח, ומסייע ביצירת חלבונים בתאים.
האוויר מורכב מ 78% חנקן, 21% חמצן ופחות מאחוז אחד פחמן דו חמצני. כדי שצמחים יוכלו לקלוט חנקן זמין בשורשיהם מתמיסות בקרקע, הוא צריך להיות חלק מתרכובת חנקנית, כמו אמוניה למשל (NH3), ולא חנקן מולקולארי ( N2) כפי שהוא מופיע באוויר.
חשיבות הניסוי, ברצון למחזר שיער בהעשרת קומפוסט, המשמש לגידול צמחים בעציצים ובגינות הנוי.