יעקב עזב את בית הוריו בבאר שבע, והגיע לחרן כדי למצוא כלה בבית לבן, אחי רבקה אמו. עם הגעתו, הוא נשלח מיד לרעות את צאן לבן, וביקש לעצמו שכר צנוע " אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכבשים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי" (בראשית פרק ל' פסוק ל"ב). לבן הסכים מיד, כי אחוז המגוונים בעדר היה נמוך. יעקב ידע כנראה, שהעקודים היו רצסיביים, כלומר צבעיהם בעדר לא באו לידי ביטוי, ומספרם היחסי הנמוך, נשמר לאורך זמן. מהסיפור ברור שהצבעים האחידים בצאן, היו דומיננטיים (שולטים) מבחינה גנטית, והגוונים למיניהם היו רצסיביים (נבלעים). יעקב, הפריד את המגוונים, מכלל העדר, כדי שלא תהיה רבייה אקראית, אלא הפריה מכוונת רק ביניהם.
התוצאה הייתה, שהתכונות הללו עברו לצאצאים, ועדרו של יעקב, שכלל עקודים, נקודים וטלואים, הלך וגדל. יעקב עבד שבע שנים עבור לאה (שאותה קבל מלבן ראשונה), שבע שנים ברחל, ונשאר לעבוד שבע שנים נוספות כדי להגדיל את רכושו. יעקב שחי בתקופת האבות, לפני 3600 שנה, היה עוד חוליה בשרשרת בני אדם ייחודיים, שעסקו בהכלאות ובהשבחת החי והצומח לאורך הדורות.
כבר לפני 10,000 שנים, האדם עסק בביות בעלי חיים, כגון כלבים, כבשים ועזים ובאימוץ צמחים כגון דגניים. בראשית דרכו, התפרנס האדם מצייד, דייג ליקוט זרעים, פירות ושורשים, אך עם רכישת ניסיון, הוא למד לברר זנים, לזרוע ולקצור יבולים. הסיפור של יעקב ולבן, מדגים את ההבדל בין יעקב, שעשה הכלאות גנטיות מכוונות, כדי לקבל את התוצאות הרצויות לו, לבין לבן, שלא הבין איך גדל כל כך מספר העקודים והנקודים בעדרו של יעקב.
עד לא מזמן, עסקו החקלאים, בהכלאות בעלי חיים וצמחים, פחות או יותר באותן שיטות עתיקות, רק בכלים מודרניים. אך בשנים האחרונות, המדענים מפתחים זנים טרנס-גנים, בתהליך קצר של העברת גנים בודדים, ולא בהכלאות. עוסקים במחקר ביו-טכנולוגי, בשכפול גנטי (שיבוט) של בעלי חיים, ומביאים עוברים לעולם ללא חיבור תאי זרע לביציות, שהם תאי מין הפלואידים, בעלי מחצית מספר הכרומוזומים שיש בתאי הגוף. בהפריה מינית למשל, מקבלים עוברים שונים, כי חצי מהמטען הגנטי מגיע מהאב וחצי מהאם. אך בשכפול (שיבוט) תא בוגר של הגוף, מעבירים גרעין תא דיפלואידי לביצית ריקה (שממנה הוצא הגרעין), ומקבלים עוברים זהים (ללא הפריה). כך שמשכפלים יצור חי מתא רגיל של הגוף (סומאטי), המכיל את מלוא מספר הכרומוזומים.
בארה"ב למשל, משתמשים בגידולים טרנסגנים (בזרעים מהונדסים) ב 36% מגידולי הסויה, 45% מגידול הכותנה, 8% מגידול התירס והאחוזים הולכים וגדלים עם הזמן. היתרון לכך הוא, שהגידולים עמידים בפני מזיקים ומחלות, והתוצרת רבה וטובה.
מאידך, החוקרים והחקלאים, חייבים לעמוד על המשמר, שלא יופר האיזון האקולוגי של החי והצומח בסביבתם הטבעית, על ידי חדירת יצורים טרנגניים, לתחומם. זנים חדשים כאלה, עלולים לצאת משליטת האדם, להפוך לפליטי תרבות, ולדחוק את רגלי המינים הטבעיים.