שנת 2009, הוכרזה בעולם כשנת האסטרונומיה, כדי לציין את המועד שבו פרסם גליליי גליליאו לראשונה את תגליות תצפיותיו בשמים. הוא היה הראשון (ואולי בין הראשונים), שהתבונן בכוכבי הלכת, באמצעות טלסקופ פשוט, שהגדיל רק פי שמונה. לפני 400 שנה (בשנת 1609 ), גליליי גליליאו אישר (על פי תצפיותיו) את המודל ההליוצנטרי (השמש במרכז) של ניקולאוס קופרניקוס, בניגוד למודל הגיאוצנטרי (הארץ במרכז) שהיה נפוץ בזמנו.   

במאה השבע עשרה עסקו אנשים רבים בליטוש עדשות זכוכית, כולל הנס ליפרהי, שהיה מלטש עדשות הולנדי מומחה. עם השתכללות העדשות, נבנה הטלסקופ הראשון, ששימש את גליליי בתצפיותיו בירח, בנוגה ובמאדים, ומאוחר יותר, הוא גילה ארבעה מירחיו של צדק.

לאחרונה התגלו חלק מהכתבים המקוריים של חוקרי אסטרונומיה, שנעלמו לפני כמה מאות שנים. ראשית התגלה קברו של ניקולאוס קופרניקוס (Nicolaus Copernik ) שנשכח בפולין. התגלו חלק מכתבי יוהנס קפלר (Johannes Kepler ) באוניברסיטת קליפורניה, ורשימות בכתב ידו של אייזק ניוטון (Isaac Newton ) התגלו באנגליה.

קופרניקוס היה, מתמטיקאי פרוסי, שחי בפולין בין השנים 1473 – 1543 , ועסק באסטרונומיה כתחביב. המהפכה שלו בתחום האסטרונומיה הייתה, שהוא נפרד מהמודל הגיאוצנטרי (Geocentric), המתאר את כדור הארץ במרכז ומסביבו נעים כוכבי הלכת והשמש. מודל זה היה מקובל על החוקרים לאורך כל ימי הביניים, עד לימי הרנסנס. בכתביו, הוא הציע את המודל ההליוצנטרי" (Heliocentric ),שבו השמש נמצאת במרכז ומסביבה נעים כל כוכבי הלכת, שהיו ידועים אז.  קופרניקוס נקבר בתוך קתדרלה בפולין, אך הקבר נשכח, ולא הצליחו לגלותו במשך שנים רבות. מבדיקת  DNA של שרידי שן ושערות, שנמצאו באחד הקברים, הוכח שזה אכן שייך לאבי האסטרונומיה המודרנית ניקולאוס קופרניקוס. הוא רק טעה בכך, שתיאר את הפלנטות מסתובבות בצורה מעגלית מסביב לשמש. טעות זו תוקנה אחר כך על ידי חוקרים שבאו  אחריו, כגון קפלר וניוטון, שתארו מסלולים אליפטיים שבהם נעים כוכבי הלכת מסביב לשמש. קופרניקוס גם הסביר שכדור הארץ מסתובב סביב עצמו, דבר שלא היה ידוע לרבים בימיו. 

נמצאו גם חלק מכתביו המקוריים של יוהנס קפלר (Johannes Kepler ) שחי בין השנים 1571 – 1630 ולא ידעו היכן הם, במשך 400 שנים. לאחרונה הודיעה אוניברסיטת קליפורניה, שגילתה את כתבי היד המקוריים שלו בארכיוניה.  קפלר היה אסטרונום ומתמטיקאי גרמני, שתמך במודל ההליוצנטרי שהציע קופרניקוס. הוא תאר את ששת כוכבי הלכת שהיו ידועים אז: מרקורי (כוכב חמה), ונוס (נוגה),  ארץ, מארס (מאדים), יופיטר (צדק), סטורן (שבתאי). הוא התחבר לאסטרונום הדני טיכו ברהה (Tycho Brahe ) שהיה לו מצפה כוכבים בפרג. תצפיותיו של טיכו ברהה בטלסקופ, התאימו לחישובים המתמטיים של יוהנס קפלר, שעסק גם באופטיקה, בעדשות ובשבירת אור, בנוסף לחוקי התנועה במערכת השמש.

נמצאו כתבים של אייזק ניוטון (Isaac Newton ) (שחי בין השנים 1643 – 1727) , באקדמיה למדעים באנגליה. ניוטון התפרסם בהרבה עבודות מחקר שערך, במאמרים וספרי מדע שכתב. הוא עסק בתחומי המתמטיקה, האופטיקה, יסודות המכאניקה, טלסקופ מחזיר אור, מנסרה, אור וצבעים, אסטרונומיה, כוח הכבידה וחוקי התנועה. הוא היה הראשון שהשתמש במנסרה להפרדת קרן אור, וטען שהאור מורכב מחלקיקים.

 היום אנו מגלים דברים רבים בחלל בעזרת טלסקופים משוכללים מהקרקע, כולל טלסקופ "האבל" הפועל בחלל כבר למעלה מעשרים שנה. באביב הקרוב, ישגרו האמריקאים לחלל טלסקופ משוכלל יותר בשם "קפלר" על שמו של החוקר הגרמני. האירופים והאמריקאים מתחרים על תכנון ובנייה של טלסקופ ענק, שיפעל על כדור הארץ.