בכניסה לנופית בצד ימין, כמאה מטרים לפני שביל אוהד, עומד עץ אלת מסטיק בודד סמוך למטע שקדים. אולם במורד הצפון מערבי במצוק שבתחום הגלישה של ההר, גדלים עוד כמה עצי אלת המסטיק ביחד עם עצי אלון התבור, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלי, חרוב מצוי ועוד.  הירידה במורד התלול והחלק בבוץ שלאחר הגשמים לא קלה ובפרט העלייה בחזרה.

אם הולכים לרוחב המדרון התלול בתוך סבך החורש רואים מגוון צמחים מעניין שלא רואים במדרונות האחרים של גבעות האזור. גדלים כאן עצים ושיחים שבדרך כלל נמצאים בחברות צמחים נפרדות. בכרמל ובגליל אפשר לראות את חברת החרוב המצוי ואלת המסטיק במקומות חמימים.  חברת אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית, מכסה בצפיפות את הרי הגליל העליון וחלקים של הכרמל. אלון התבור ולבנה רפואי גדלים ביער של אלון התבור שנותר בגבעות טבעון- אלונים- הסוללים. אולם הייחוד שבמפנה הצפוני במצוק הגלישה של גבעת נופית הוא, שמוצאים את כול הצמחים האלה גדלים זה לצד זה  בחורש סבוך ועשיר.

יש כאן חמישה עצי אלת המסטיק בגובה של ארעה עד חמישה מטרים שהם די נדירים ומסביבם שיחי אלת מסטיק נמוכים. צמודים אליהם שלושה מטפסים, שרביטן מצוי, זלזלת הקנוקנות וקיסוסית קוצנית. בסביבתם הקרובה, גדלים אלון התבור, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, לבנה רפואי ובר זית בינוני. במרחק מה מהם (עדיין במדרון התלול שבמצוק הגלישה), גדלים שני עצי חרוב מהגדולים ביותר שיש בארץ ישראל. בהמשך ההליכה בשבילים צרים, לפי קווי גובה, התגלה פתאום עץ מרשים בשם אשחר ארץ ישראלי שבדרך כלל הוא גדל כשיח וכאן הוא הגיע לגובה של עץ עם גזע עבה.

המורד כולו מכוסה בשיחים קוצניים ערומים של קידה שעירה שעדיין לא התעוררו ולידם עלים גבוהים של עירית גדולה. כאשר מטפסים במורד התלול עד לשביל אוהד מגיעים אל המצפה העגול הצופה על ראס עלי ונחל ציפורי. כאן יש עוד עץ אלת מסטיק עם גזע עבה הגדל בחברת אלון מצוי, אלון התבור, חרוב מצוי, לבנה רפואי, קידה שעירה ועוד. יש לציין שהמפנה הצפוני הנמצא בתחום גלישת האדמה שהייתה בעבר הגיאולוגי, הוא עשיר באופן מיוחד במגוון מיני הצמחים בהשוואה למפנים האחרים שמסביב לנופית. המפנה הזה קריר ולח יותר בקיץ בגלל שקרני השמש מגיעות אליו בזווית ולא באופן ישיר, האדמה עמוקה ואחוז הכיסוי של הצמחייה לאורך כול המורד גבוה מאוד.

 אלת המסטיק (Pistacia lenticus ) הוא שיח ירוק עד, בעל עלים מורכבים מנוצים עם עלעלים גלדניים. הוא דו ביתי, לזכר יש פרחים אבקניים ולנקבה יש פרחים עליניים. הפריחה באביב והפרות האדומים הבולטים בצמחים הנקביים מופיעים בקיץ. אם חותכים ענף של אלת המסטיק מריחים ריח חריף של שרף המתקשה וממנו נהגו להפיק חומר לעיסה בשם מסטיק. חז"ל אמרו " אין לועסין מסטיכי בשבת" (תוספתא שבת, י"ב, ח). על פי הכתובים של ההיסטוריון הרומי פיליניוס, "השרף של האלה שהובא לרומא מהרי אדום ומהרי יהודה היה היקר ביותר". מעדויות אחרות אנו לומדים שהשתמשו בשרף של אלת המסטיק ללעיסה, לנקות שיניים ולרענן את הפה.

הושע בודאי ראה את הרכב העצים שכאן כאשר כתב, "תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה" (הושע, ד' י"ג). ידועים בארץ כמה סוגי אלות כגון אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית ואלת המסטיק שהם די נפוצים, אולם נדירים מאוד הם שיחי אלת המסטיק הגדלה לגובה של עץ  ואלת כלאיים (אלת סופורטה).  ידועים כמה עצי אלה אטלנטית שהאריכו ימים של מאות שנים והגיעו גם לאלף שנה במקומות קדושים ששם שמרו עליהם מכריתה. "ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבותה" (יחזקאל ו, 13). בראשית האביב אפשר לרדת במורד הצפון מערבי של נופית הותיקה (כמעט ללא בוץ), בהדרגה (לא במצוק), כדי לראות את עצי אלת המסטיק העבותים שהם נדירים בחורשים בארץ וליהנות מפריחת העונה.