בשבעה במארס 2009 , שוגר לחלל, טלסקופ משוכלל בעל עוצמה רבה, בשם קפלר. הוא שוגר, כדי לערוך מסע תצפיות היסטורי, במסלול סביב לשמש, לאורך זמן של שלוש וחצי שנים. המטרה העיקרית לשילוחו, היא לצפות  בכוכבי גלקסיית שביל החלב שמעבר למערכת השמש שלנו.

הוא אמור לגלות פלנטות הדומות לכדור הארץ, שנעות מסביב לכוכבים אחרים, ולאתר כוכבי לכת סלעיים הדומים בהרכבם לכדור הארץ. חוקרי האסטרונומיה, גילו עד כה 300  כוכבי לכת המקיפים כוכבים אחרים, אך הם מורכבים מגזים, כמו כוכב צדק ( Jupiter ), ואין סיכוי שיש בהם חיים. הם מאמינים שמבחינה סטטיסטית, יתכן שימצאו כוכבי לכת סלעיים, הדומים בהרכבם לכדור הארץ, שבהם כן יהיו חיים.

החללית ששוגרה כעת, תייצב עצמה במסלול סביב השמש, ואחר כך הטלסקופ שבה יתחיל לערוך תצפיות אל תוך מרחבי החלל. החוקרים מקווים  לצפות במאה אלף כוכבים, הנמצאים סמוך לקונסטלציות ציגנוס ( Cygnus) ולירה (Lyra ) במרחק  600 עד 3000 שנות אור.

ציגנוס, היא מערכת ,( Cygnus Constellation), הנראית בשמי צפון בקיץ, כמו ציפור עם כנפיים ענקיות. מערכת זו, נמנית עם 88  הקונסטלציות המוכרות על ידי הארגון לאסטרונומיה הבינלאומי. המערכת לירה (Lyra Constellation), נמנית גם היא עם 88 הקונסטלציות המוכרות, ואפשר לזהותה על ידי הכוכב וגה ( Vega) הבוהק באורו.

יוהנס קפלר Johannes Kepler שעל שמו נקרא הטלסקופ, חי בין השנים 1571 – 1630 בגרמניה, והיה מתמטיקאי ואסטרונום בולט בדורו.

הוא התפרסם בעיקר בניסוח חוקי תנועת הפלנטות מסביב לשמש, עסק באופטיקה, והמציא טלסקופ מסוג אחר בזמנו. שרשרת החוקרים שהובילה אל חקר האסטרופיזיקה של היום הם: טיכו ברהה (Tycho Brahe), ניקולאוס קופרניקוס (Nicolaus Copernicus), גליליי גליליאו (Galileo Galilei), ויליאם הרשל( William Hershel), אייזק ניוטון (Issac Newton), אדווין האבל (Edwin Hubble ), ועוד.