לכבוד 130 להולדתו  

ביום ה 14 במארס 2009 , מלאו 130 שנה להולדתו של אלברט איינשטיין. הוא נולד בגרמניה למשפחה יהודית בתאריך 14.3.1879 ונפטר באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי בארה"ב בתאריך 18.4.1955. אביו הרמן איינשטיין, היה מהנדס שעסק במסחר, ואימו פולין השקיעה בחינוכו, בנגינה על כינור והטמיעה יהדות בקרבו. בילדותו הוא למד בבית ספר יסודי במינכן בגרמניה, והשלים את לימודי התיכון בשווייץ. 

בשנת 1896 הוא למד בציריך להיות מורה לפיזיקה ומתמטיקה, אך לאחר הסמכתו הוא לא מצא עבודה כמורה, והתפרנס ממתן שיעורים פרטיים במתמטיקה ופיזיקה. בין השנים 1902 ל 1909 , הוא עבד במשרד ממשלתי לפטנטים בברן שבשוויץ, אז התבשלו רעיונות ותיאוריות רבות במוחו. בשנת 1905 הוא קיבל תואר דוקטור, ובשנת 1909 הוא הפך לפרופסור לפיזיקה בשווייץ. בשנת 1911 הוא עבר לאוניברסיטת פרג, שם היה פרופסור לפיזיקה תיאורטית, והיה צמחוני מסיבות אידיאולוגיות.

בשנות העשרים של המאה העשרים, פעל אלברט איינשטיין ביחד עם חיים ויצמן, בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, שנפתחה בשנת 1925 על הר הצופים. בין פרסומיו הרבים, הוא מצא זמן גם לפרסם עבודה על הציונות בשנת 1930 . בשנת 1952 הוא התבקש על ידי דוד בן גוריון, להיות הנשיא השני של מדינת ישראל (לאחר מות חיים ויצמן), אך הוא סרב, כי רצה להתמסר להמשך מחקריו המדעיים באוניברסיטת פרינסטון.   

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 , הם התנכלו ליהודים ולרכושם, וגרמו לפיטורי מדענים יהודים ממכוני מחקר ומאוניברסיטאות. איינשטיין מיד ויתר על אזרחותו הגרמנית, והיגר לארה"ב, שם התמנה לפרופסור באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית.

כבר בתחילת דרכו המדעית, הוא ראה צורך לחבר את חוקי המכאניקה של ניוטון, עם חוקי השדה האלקטרומגנטי. שנת 1905 הייתה השנה הכי פורייה, שבה פרסם ארבעה מאמרים מדעיים בכתב עת לפיזיקה, שגם העניקו לו תואר דוקטור מאוניברסיטת ציריך.

הוא פרסם את רעיונותיו בתורת היחסות, ששינו את כל מה שהיה ידוע עד אז, על זמן, מרחב, מסה תנועה, כוח משיכה ועוד. בשנת 1921 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה.

פרסומו של איינשטיין בקרב הרבים, בעולם של המאה העשרים, בא לו בעיקר בזכות הנוסחה המשווה בין אנרגיה למסה. החומר יכול להפוך לאנרגיה ולהיפך, מכאן שיש זהות בין שימור האנרגיה והמסה. זה גם אומר שחלקיק זעיר של חומר יכול להפוך לכמות עצומה של אנרגיה כפי שזה קיים בביקוע גרעין האטום ושחרור אנרגיה רבה.

במלחמת העולם השנייה, איינשטיין תמך בפיתוח נשק גרעיני על ידי מדענים אמריקאים, מחשש שהמדענים בגרמניה הנאצית יקדימו לייצר נשק אימה כזה וישתמשו בו נגד בעלות הברית ונגד אוכלוסייה אזרחית.  בימי חייו הוא הספיק לפרסם למעלה מ 300 עבודות ומחקרים מדעיים. כאשר הוא נשאל על קיום אלוהים, הוא ענה שהוא מאמין באלוהים של שפינוזה, המגלה את עצמו בחוקים הרמוניים של הטבע, ולא בזה העוסק בגורלות ובמעשיהם של בני אדם.

כאשר הוא נשאל בענייני חינוך הוא השיב, שאסור להגביל את חופש הלמידה ולאלץ תלמידים ללמוד כנגד רצונם. על המורה להביא טיעונים מוכחים, עליו לעמוד בביקורת התלמידים ושלא יחנוק את התלהבותם בעומס יתר, ובמסגרות לימוד נוקשות. הוא דגל בחשיבה יצירתית, ביצירת ידע לשמו, ובמחויבות לדיוק המחקר המדעי. הוא הזכיר לדוגמה, את מה שאמר עליו המורה ללטינית: "צמח זה לא יעשה קמח", ואף על פי כן, החינוך הגרמני הקפדני, לא הצליח לחסום את סקרנותו, ואת עצמאות מחשבתו.