רות וחג הקציר \ אהוד קלפון |
"וחג הקציר בכורי
מעשיך אשר תזרע בשדה..."
קציר הדגנים, נמשך מפסח עד שבועות, ובשדות השלף נכבשות חבילות הקש. ישובים רבים בארץ, חידשו מסורות עתיקות של הבאת ביכורים בשבועות, שהיה חג חקלאי מקראי מלפני 3200 שנה. הקוצרים העבריים, קיימו את מצוות הלקט והפאה למען העני והגר, וגם את אלה רצוי לחדש במתכונת מתאימה לזמננו. שיבולים שנפלו מידי הקוצרים לא לוקטו (לקט), ולא נקצרו פאות השדה (פאה), שהושארו עבור הנזקקים, כדוגמת רות המואבייה.
במהלך השנה, נוהגים לקרוא את חמש המגילות
במועדים מתאימים. בחג הפסח קוראים את מגילת שיר השירים, שבה יש תיאור של
האביב והטבע בארץ ישראל. בחג השבועות והקציר, קוראים את מגילת רות, שבה
מתוארת עבודת הקציר בשדות בית לחם יהודה, בתקופת השופטים. ביום צום תשעה באב,
קוראים את מגילת איכה, שבה יש קינות על חורבן בית ראשון. בחג הסוכות קוראים
את מגילת קהלת, המיוחסת לשלמה בעת זקנתו, בהשוואה לשיר השירים המיוחסת לשלמה
בימי נעוריו. בחג הפורים קוראים את מגילת אסתר המתארת אירועים שקרו בימי גלות
פרס ובבל. במגילה, מופיע אדם נשוא פנים, ועתיר נכסים בשם בועז, שהיה מחובר לאדמתו, עבד בגורן עם עובדיו, ודאג לעניים שבאו ללקט שיבולים בשדותיו. בועז שהיה שופט משבט יהודה, נשא לאישה את רות, שהלכה אחר הקוצרים וליקטה שעורים למחייתה ולמחיית נעמי חמותה. צאצאי בועז ורות, הובילו למלכות בית דוד, דרך בנם עובד, אבי ישי, אבי דוד. שבועות הוא חג חקלאי עתיק מהמקרא, "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים ט"ז , ט- י"ב). לחג יש מספר שמות: שבועות, חג הקציר, חג הביכורים, וחג מתן תורה (שאינו מוזכר במקרא אלא מאוחר יותר בתלמוד ובמדרש). הביכורים הובאו לירושלים, משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמרים (דבש). הקרובים הביאו פירות טריים והרחוקים הביאו פירות מיובשים. חגי "שלושה רגלים" (פסח, שבועות וסוכות), סימלו גם שלוש עונות חקלאיות, באקלים הים תיכונים של ארץ ישראל. החל מסוף עונת הגשמים והקציר באביב, עד לרדת גשמי הסתיו ונביטת הדגן. |
לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן
מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע