טבע האביב
בניסן \ אהוד קלפון
ניסן נקרא "ראש
חודשים", "חודש האביב", ו"חודש ניסן" שהוא שם בבלי שהגיע לירושלים עם עולי בבל בזמן
שיבת ציון. יש גם סברה שזה בא מהמילה ניצן, כמו שכתוב: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר
הגיע" (שיר השירים). בתורה למשל אין שמות לחודשים, הם מופיעים לפי סדר מספרי כגון:
החודש הראשון, החודש השני ועוד. למשל, "בחודש הראשון פסח" (ויקרא כג', 5 ). בפסח יש
נעילה של הגשמים והרוחות וראשית הטל, ובסוכות יתחדשו הגשמים והרוחות ויתמעט הטל.
בזמן שבארצות הצפון יש מניין של שלושה חודשי אביב,
בארצנו אפשר לומר
שיש שניים בלבד, שהם אדר וניסן. הטמפרטורה עולה, היום מתארך מעבר ליום השוויון
(שהוא ה 22 במרץ), הפריחה בשיאה והולכת ומשתנה לקראת אייר. פרחי הכלניות מסיימים את
פריחתם, בולטים פרחי הנוריות, נפתחים פרחי הפרג, הקחוון בולט בלבן, התורמוסים בצבעי
סגול כחול, החרצית בצהוב, והתגית המצויה בולטת בצבע צהוב חיוור. אם נטייל באזורים
שונים נראה פריחה של דרדר כחול, סיפן התבואה, סחלבים, לוטם, ואירוסים פורחים
בגלבוע, בהרי נצרת, ברמת הגולן, בחוף, בשפלה ובעמקים. עצי הלבנה ואלון התבור
מלבלבים וביניהם בולטים פרחי השום בצבעם הלבן ובריחם העז. פרחי ההדרים נותנים ריחם,
הרימונים, התאנים והגפנים מלבלבים, בשדות העמק נעים שיבולי החיטה כגלים בים, ולסיום
העונה פורחים אחירותם החורש וחוטמית זיפנית. ציפורי השיר
היציבות כגון דרור הבית, שחרור, בולבול, צופית, עפרוני, ירגזי, חוחית, פשוש, צוצלת,
עורב ועוד, בונים קנים, מטילים ביצים ומטפלים בגוזלים. העופות הנודדים כגון,
חסידות, ברווזים, נחליאלים, ודורסים למיניהם, כבר חלפו מעלנו בנדידתם לארצות הצפון.
מגיעים אלנו מאפריקה, התור, השרקרק והסיס כדי לבלות כאן את הקיץ הקריר עבורם (באופן
יחסי) וחוזרים לאפריקה לתקופת הסתיו והחורף. החרקים נמצאים בפעילות מלאה של התרבות
ומציאת שפע של מזון בפרחי העונה. הזוחלים מגבירים את קצב פעילותם, כגון חרדונים על
סלעים, שממיות בבתים, צבים בשדות, ונחשים בשעות הערביים והלילה. יש המלטות של כבשים
בדיר, של יעלים במדבר יהודה ושל צבאים ברחבי הארץ.
האביב בארץ הוא
חג אמיתי לגוף ולנפש : השמים מתבהרים, הפריחה והלבלוב מחזירים את העצים הנשירים
לחיים, הריחות משכרים, המים זורמים בהמיה נעימה בנחלים, השדות משובצים במרבדים
צבעוניים, ושיבולי הקמה נעים ברוח ומאותתים שעת הקציר מתקרב. מים זורמים בנחלים, של
גבעות ירוקות וצבעים ומרבדי פרחים בגווני הקשת. האביב הקצר של ארץ ישראל מתאפיין
במזג אוויר הפכפך, יש בו ימים חמימים ויפים ויש בו ימים גשומים וקרירים. זה הזמן
המתאים לבעלי חיים רבים להביא צאצאים לעולם ולספק להם מזון. האירוסים פורחים
בריכוזים גדולים, כגון אירוס הגלבוע בחודש מרץ על הר הגלבוע, אירוס הארגמן בגבעות
הכורכר בשרון, אירוס אחר הצהריים (צהרון) הנפתח בשעות אחר הצהריים בצבעי כחול לבן,
ועוד צמחים רבים המגיעים לשיא פריחתם במהלך חודש אדר וניסן. יש עלייה הדרגתית
בפעילות החרקים המבקרים את הפרחים כדי לאיסוף אבקה וצוף. פריחת ההדרים המתחילה באדר
ונמשכת בניסן, משתלבת היטב עם הפעילות הנמרצת של דבורת הדבש האוספת את הצוף והופכת
אותו לדבש בגביעי הכוורת. קיים יחס גומלין בין החרקים לבין הפרחים וכל אחד מפיק
תועלת מהקשר הזה. החרקים זוכים באבקת פרחים עשירה בחלבונים וצוף עשיר בסוכרים,
והפרחים נהנים מהעברת אבקתם על ידי חרקים לפרחים נוספים לצורכי הפריה ויצירת פרות
וזרעים. הזוחלים שפעילותם מצומצמת בחורף, מגבירים את קצב פעילותם באביב ויש גם סכנת
הכשות מנחשים ארסיים. העופות שנדדו מאירופה דרומה בסתיו, מתחילים לשוב צפונה להטלה
ודגירה. שירים רבים נכתבו בארץ ובעולם על האביב המכונה "תור הנעורים של השנה"
(א.נ.טניסון). "פתאום הופיע יום ניסן עם ריח האביב"
(אוריאל אופק), "אביב חדש הכול מוריק ופורח, הדבורה הביאה דבש לכוורתה מגן פורח"
(לאה גולדברג), "פנה הגשם חלף הלך לו....השיבולים זקפו ראשיהם בקמה" (מתתיהו שלם),
"...אם פרחו הפרדסים, אם ירשו נוריות מקומם של נרקיסים זה סימן שאביב כבר מטייל על
הכבישים" (נעמי שמר).