בסוונות של מזרח אפריקה, חוואים רבים מגדלים גידולים חקלאיים, ולעתים, עדרי פילים פולשים לשטחים המעובדים ואוכלים את היבולים. המלחמה המתמדת ביניהם, נגמרת לעתים בירי בפילים, שחלקם נפגעים. על מנת להגן על חיי הפילים ועל יבולי החקלאים, התגייסו לעזרה, חוקרי המחלקה לזואולוגיה מאוניברסיטת אוקספורד, בתמיכת הארגון להגנת הפילים.
באפריקה חיים שני מיני פילים: פיל השיחים השוקל עד 10 טון, וחי בסוונות הפתוחות, שבהן גדלים שיחים ועשבים גבוהים, ופיל היערות שחי בסבך היערות הטרופיים ושוקל עד 5 טון. פיל הסוונות הענק, אוכל עד 250 ק"ג צמחים ליום, כי רק 40% מתעכלים בקיבתו, ושותה עד 190 ליטר מים. על מנת לאכול כמות כזו של מזון, הוא מבלה 16 שעות ביום בליקוט צמחים.
מכאן אפשר להבין מדוע עדרי פילים חודרים לעתים לחוות חקלאיות ואוכלים יבולים מרוכזים ומזינים. הזואולוגים מאנגליה, שחקרו את התנהגות הפילים בקניה, פרסמו את ממצאי מחקרם בכתב העת African Journal of Ecology בשמונה ביוני 2009 .
החוקרים למדו שהפילים מפחדים להתקרב לדבורים האפריקאיות העוקצניות. הפילים זוכרים שלא כדאי להם להימצא במקום שבו שומעים זמזום דבורים, להיתקל בנחילי דבורים בטבע, או לגעת בכוורות של האדם. ידוע שלפיל יש עור עבה (עור של פיל), שאינו חדיר לעקיצות, אך הדבורים עוקצות את העור הרך שמסביב לעיניו ובקצה חדקו.
לאור העובדות האלו, החוקרים גידרו חוות ניסוי בכוורות בוץ ריקות, ורוב הפילים לא התקרבו אליהן. בניסוי אחר הם גידרו את החווה בכוורות פעילות, כך שהחוואים הפיקו מהן דבש וגם מנעו פלישת פילים. כתוצאה מכך, חוואים רבים גידרו את חוותיהם במספר רב של כוורות פעילות (מלאות דבורים), שמהן הפיקו שלושה יבולי דבש בשנה, וגם מנעו חדירת עדרי פילים שנהגו לזרוע הרס בשדותיהם. חוות שלא גודרו בכוורות דבורים, משכו אליהן עדרי פילים כמו מקודם.
באסיה חי הפיל ההודי, המגיע במשקלו עד חמישה טון, ונראה קצת שונה מהפיל האפריקאי. גור של פילים, נולד במשקל 120 ק"ג, וחי עד 70 שנה. למשפחת הפילים שייכת גם הממותה ( Mammuthus ) שחיה בעבר באירופה, בצפון אמריקה ובצפון אסיה, ונכחדה לפני כחמשת אלפי שנים.